מהי כלכלת הגיג (Gig Economy) ואיך היא קשורה לליגל-טק?

העולם של היום משתנה ללא היכר. טכנולוגיות חדשות משנות את הדרך שבה אנו מנהלים עסקים, משיגים לקוחות, וכעת, אף את הדרך בה ניתן להשיג עובדים.

אם בעבר סבא של רובנו עבד באותה חברה או מפעל 30 שנה ברציפות ויצא לפנסיה לאחר טקס מרגש בו קיבל שעון זהב – היום הכלכלה הפכה הרבה יותר דינאמית ומובילית. אנשים עוברים ממקום עבודה למקום עבודה ביתר נינוחות – וזאת בלי להזכיר אף מילה על עולם ההייטק.

כלכלת הגיג או גיג אקונומי (Gig Economy – "חלטורה" בעברית צחה) מדברת על כלכלה בה האחוז הארי של האוכלוסייה הם למעשה עובדים זמניים / פרילנסרים אשר נשכרים במטרה לבצע עבודה זמנית ונקודתית. המודל מתחלק בין עבודות זמניות בעלות מטרה ייעודית ועבודות שיתופיות, לדוגמא – המצב הראשון מתאר את נותני השירותים של חברת Fiver, אשר מאפשרים לשכור בעל מקצוע עבור משימה אחת תמורת סכום קבוע מראש כשהמצב השני מתאר את חברת Uber בה נהג יכול לבחור לנצל את מכוניתו להסיע נוסעים עבור כסף בצורה שיתופית (כלומר הוא אינו עובד מסורתי במובן שהוא עובד משרה מלאה או אפילו חצי משרה).

מדובר במודל שלמעשה חותר תחת המודל המסורתי של כלכלה של עובדים במשרה מלאה, המתמקדים בלנסות להשיג קריירת חיים ופנסיה.
התופעה מוכרת מאוד מסביב לעולם, והציפייה היא שעד 2020 לפחות 40% מכוח העבודה הגלובאלי יהיה מורכב מאנשי הגיג אקונומי.

ונעבור – כצפוי – לתחום הליגל-טק.

חברת Rocket Lawyers אשר הזכרנו כבר בדפים אלו, היא דוגמא מצוינת לחברה מתחום המשפט אשר פועלת במתכונת גיג אקונומי ומצליחה במיוחד בארצות דוברות אנגלית. מדובר בחברת ליגל-טק שהוקמה בידי Charley Moore בקליפורניה ומציעה שירותים משפטיים אונליין לעסקים קטנים עד בינוניים במחירים נגישים. בין השירותים, נכללים שירותי הקמת חברה (Incorporation), מילוי מסמכים, ייעוץ וכדומה.

לפי המגזין הכלכלי החשוב Forbes, חברת Rocket Lawyers מדווחת על 70,000 (!) משתמשים ביום ובמשך 4 השנים האחרונות היא הכפילה את הכנסותיה מדי שנה (!) העומדות כעת על למעלה מ- 10 מיליון דולר בשנה.

למודל מספר יתרונות וחסרונות בולטים. יתרונות:

  • המשרדים יוכלו לקבל כניסה למאגר גדול יותר של טלאנטים על מנת לטפל ברגעי עומס ולהשיג פתרונות נקודתיים לבעיות הדורשות כישורים ספציפיים.
  • לקוחות הקצה יוכלו להיחשף לעורכי דין במחירים נמוכים יותר ובכך להנגיש קהל יעד מחוסר אמצעים שאחרת לא היה מסוגל להרשות לעצמו לרכוש שירותי עריכת דין.
  • עורכי הדין יוכלו ליהנות מעבר לגמישות מקצועית (יכולת לעבוד בצורה יותר נוחה, בין אם מהפריפריה או מהמרכז) לפי האתר Lawyer Monthly נראה שעורכי דין אשר פועלים בשיטה זאת מרוצים ב65% משיטת עבודה ומדרך החיים לעומת 58% אשר עובדים במשרה מלאה.

חסרונות ונושאים שטרם ניתן להם מענה ע"י המודל:

  • בעיית ביטחון מידע – ככל שהעובדים זמניים יש למדר אותם ממידע רגיש או להבטיח באמצעים שונים שהוא יישמר בטוח (NDA).
  • מעמד עבודה – יש לוודא שהמעמד מוסדר חוזית ובפועל על מנת להימנע מבעיות משפטיות שעלולות לצוץ בהמשך.
  • ניגוד עניינים – בחברות המאופיינות בנתינת שירותים (קל וחומר כשמדובר במשרדי עורכי דין) ישנה רגישות מסוימת לאופן בה נותני השירות מתנהלים מול לקוחותיהם, יכולתם להשפיע על החלטת הלקוחות והצורה בה משתמרת מערכת היחסים ביניהם לאחר תום הפרויקט. כאשר העובדים הינם עובדים במשרה מלאה החשש לגניבת לקוחות או מעילה באמון החברה קטן, אך ככל שמדובר בעובדים זמניים יש להשגיח שהעובד אכן שומר על ערכי החברה ופועל בצורה מקצועית ולטובת החברה בכל זמן נתון – לכל תקופת העסקה ואחריה.

איך התפתח הגיג אקונומי?

בשנת 2008 התחיל המשבר הכלכלי בארה"ב שהיכה גלים בכלכלת העולם. לאחר שנת 2008, רבים נותרו ללא עבודה והמודל רב השנים של לימודים תואר ועבודה במקום אחד עד לפנסיה התערער – המוני אנשים נכנסו למעגל האבטלה. עבור אלו שנשארו מובטלים כלכלת הגיג הייתה אתגר והזדמנות פז שעזרה להם להישאר על הרגליים ומתוכם היא קמה.

בצורה מעניינת, בישראל נראה שהגיג אקונומי לא התפתחה (עדיין) בצורה משמעותית – יש שיאמרו שזה מכיוון שמשבר 2008 לא פגע בנו בחוזקה כמו בשאר העולם, יש שיאמרו שזה מכיוון שהרגולציה שלנו מערימה קשיים על כניסת תחרות תעסוקתית (לדוגמה – סע'84א. לתקנות התעבורה, הקובע שרק גורמי הסעה המוסדרים ברשימה סגורה בחוק יורשו להסיע נוסעים בשכר ובכך מקשה על כניסת Uber לארץ) ואחרים יאמרו שזה בגלל שיטת השוטף פלוס 120 אשר מקשה על פרילנסרים.
תהיה מה שתהיה, נראה שהקשרים מתחילים להתרופף והתופעה מתחילה להגיע אט אט אך בבטחה גם אלינו.

לסיכום

היום כבר אין ספק שגיג אקונומי אינו טרנד חולף, אלא תופעה עוצמתית שסוחפת את העולם. המודל מביא עמו מגוון סוגיות משפטיות שלא נראו מעולם ודורשות פתרונות משפטיים יצירתיים ועורכי דין בעלי זיקה טכנולוגית אשר מסוגלים לתת אותן.

כמו כן, היא מביאה עמה הזדמנות יקרה מפז (תרתי משמע) לעורכי דין ויזמים טכנולוגים ביחד ולחוד ליצור משק חדש אשר יטרוף את הקלפים ויענה על צרכיהם של אוכלוסיות שלמות שמשק עריכת הדין הנוכחי בישראל פשוט אינו מגיע (דוגמת חברת Rocket Lawyers).
טוב יעשו השחקנים בשוק אם יחכימו להתכונן לשינוי הקרב ולא יישארו שאננים – על מנת שיוכלו לקצור את פירותיו.

אנו ב-Robus מתמחים בייעוץ למשרדי עורכי דין ישראליים ובינלאומיים, ומסייעים ליוזמות עסקיות בתחום ה-Legal Tech בקידום מיזמים חדשניים בתחום. יש לכם פתרון טכנולוגי בתחום המשפטי? קבעו אתנו פגישת ייעוץ ללא עלות ונשמח לחלוק אתכם מניסיוננו, על מנת לסייע להביא את המיזם שלכם לגבהים חדשים.

אולי יעניין אותך גם