בחודש מאי השתתף והרצה נציגנו, עידו גולדברג, בכנס בינלאומי לחדשנות טכנולוגיות בעולם המשפט שהתקיים בסופיה, בולגריה. בכנס, בו הרצו והשתתפו כמה מהדמויות הבולטות בתחום הליגל-טק האירופי, נכחו כ-150 משתתפים מרביתם עו״ד מבולגריה וממדינות אירופאיות אחרות.

אנו מביאים כאן סיכום מתומצת של הכנס ושל התכנים המרכזיים שדוברו בו. נצא לדרך.

״ההבדל בין לדבר על חדשנות טכנולוגית לבין לעשות אותה – הוא תוכנית מסודרת״

הדובר המרכזי בכנס היה ד״ר הריולף ונצלר, סמנכ״ל האסטרטגיה של פירמת עוה״ד הבינ״ל Baker & McKenzie, שהציג את תכנית החדשנות ארוכת הטווח של המשרד.  את המצגת שלו, בחר ונצלר להתחיל דווקא עם דוגמאות לחדשנות מהעבר הלא רחוק, כמו המעבר מטלפונים רגילים לסמארטפונים או מחנויות רגילות לאמזון. אלו רק כמה דוגמאות, הסביר, לדרך בה חדשנות אמתית היא לרוב לא אינטואיטיבית ובלתי צפויה. הנטייה לשמרנות שמאפיינת את מקצוע עריכת הדין, טען, הופכת את קידום החדשנות בעולם המשפטי לקשה מאד.

פעמים רבות אנשים טועים לחשוב שהכוונה ב״חדשנות״ היא רק אימוץ טכנולוגיות חדשות, אך לא כך הדבר, הדגיש הריולף. חדשנות אמיתית היא עמוקה יותר, ומתחילה בשינוי הדרך בה הארגון והאנשים בתוכו חושבים ופועלים. לטענתו, החדשנות בעולם המשפט צריכה להתחיל מכך שעורכי דין יגלו רוח יותר יזמית, ויחששו פחות לנסות דרכים חדשות להעניק שירותים משפטיים ללקוחותיהם.

הריולף המשיך והציג את המודל הנוכחי על פיו פועלת Baker McKenzie, והציג את מפת הדרכים של הפירמה בדרך ליעד הנכסף – הפיכתה למשרד עו״ד חדשני ומשופר. השינוי, הסביר הריולף, הוא מעבר ממודל הפירמידה הנוכחי, למודל ״הרקטה״ העתידי. המודל העתידי יאופיין בפחות עו״ד זוטרים ופחות עו״ד לכל שותף, תוצאה ישירה של חדירת הטכנולוגיה למשרד עוה״ד שתאפשר אוטומציה של חלק גדול מהפעולות שמבוצעות היום בידי אותם עו״ד צעירים. במקביל, במודל העתידי יועסקו יותר עובדים שאינם עו״ד, כמו לדוגמה מנהלי פרויקטים וטכנאים-משפטנים (legal technicians). כך, הסביר, מספר המועסקים בפירמה יישאר דומה מאד למספר המועסקים כיום, אך אחוז העובדים בעלי התמקצעות משפטית רחבה יפחת.     

מנהל חדשנות ב-Baker McKenzie וממקימי ELTA. הריולף ונצלר.

לבסוף, ציין הריולף שלושה אתגרים מרכזיים שכל אדם המבקש לעודד חדשנות יתקל בהם במוקדם או במאוחר: כסף, כוח אדם וצמיחה. אתגר הכסף הוא לאו דווקא החוסר במשאבים פנויים להשקעה בקידום חדשנות, הסביר הריולף, אלא דווקא העובדה שמרבית המשרדים הגדולים באירופה עדיין מרוויחים יפה מאד, ועל כן לא תמיד רואים את הצורך בקידום חדשנות. אנשים טובים הם תמיד מצרך נדיר וקריטי, במיוחד עבור עסקים המבקשים לצמוח.

סיפור עלייתה של Radiant Law

הדובר הבא היה מר. אלכס המילטון, מייסד משרד עורכי הדין הבלתי-סטנדרטי Radiant Law. אלכס סיפר כיצד הקים את Radiant Law ומה שונה בינו לבין משרדי עורכי דין אחרים.

בתחילת הדרך, סיפר אלכס, החזון שלו היה להקים ארגון מודרני, לא בהכרח משרד עורכי דין, שיספק שירותים משפטיים בדרך שונה לחלוטין מזו המסורתית. בדמיונו, סיפר, ראה עסק שהוא שילוב של משרד עורכי דין, חברת טכנולוגיה וחברת ייעוץ משפטי חיצונית (LPO).

אלכס המשיך והסביר מהו ההבדל המרכזי ביותר בין Radiant Law ומשרדי עורכי דין מסורתיים. Radiant לא מפחדת לנסות דברים חדשים, ולטעות לאורך הדרך. הכוונה, חידד, היא לא שהוא ירוץ לכל פרויקט מסוכן מבלי לבחון אותו לעומק, אלא שהוא יצר ב-Radiant Law ״מרחב״ מיוחד, שבו זה בסדר לנסות דברים חדשים, ללא הפחד להיכשל. לראייתו, סיפר, זהו מרכיב קריטי עבור כל ארגון המבקש להיות חדשני.

למעשה, הציע, כל ארגון צריך שתהיה לו מעין ״מעבדה״, לה עקרונות, תהליכים ונהלים ברורים, שתאפשר לבצע למידה מתוך טעויות וניסיונות חוזרים ונשנים של פרויקטיים חדשניים. ברגע שיש לארגון את אותה ״מעבדה״, הוא כבר לא מפחד שאחרים יחקו אותו, הסביר אלכס. כל אחד יכול להעתיק דברים חדשים, סיכם, אך את הניסיון, את תהליכי הניסוי-טעייה ואת כל תהליך הלמידה בכללותו.  

״קל יותר להקים משרד חדש מלנסות לשנות אחד קיים״. אלכס המילטון, מנכ״ל Radiant Law.

בלוק-צ׳יין והיישומים שלו בעולם המשפט

בהמשך היום, הגיע תורו של פלוריאן גלאץ, עורך דין ומתכנת המתמחה בטכנולוגית הבלוק-צ׳יין (Blockchain) להציג את התובנות שלו לקהל ב-Legal Edge 2017. הרצאתו של פלוריאן עסקה בנושא אחד מרכזי – מהו בלוקצ׳יין ולאילו יישומים שלה אנחנו יכולים לצפות בעולם המשפט.

אחת ההשלכות המרכזיות של שימוש בבלוקצ׳יין היא שהוא מסיר לחלוטין את הצורך במתווך בעסקאות. למעשה, הבלוקצ׳יין מאפשר ליצור סוג של גרסה דיגיטלית של כסף שניתן להשתמש בו כדי לבצע עסקות עמית־לעמית  (Peer-to-Peer)  ללא צורך בגורם חיצוני כלשהו. לטכנולוגיה כזו, הסביר פלוריאן, יהיו כמובן גם השלכות משמעותיות על עולם המשפט.

חוזים חכמים מונעי בלוקצ׳יין. פלוריאן גלאץ. (צילום: Legaltrek)

אחד היישומים המעניינים של הטכנולוגיה הזו בעולם המשפט היא ה-״חוזים החכמים״ (Smart Contracts). חוזים חכמים הם חוזים מבוססי בלוקצ׳יין שמסוגלים לבצע בעצמם פעולות מסוימות על פי סט חוקים מוגדר מראש. דוגמה אחת לחוזה חכם הוא סקריפט המסוגל לתדלק ולשלם על דלק עבור מכונית אוטונומית, ללא צורך בהתערבות אנושית. היתרונות בחוזים שכאלו הוא שהם מסוגלים לבצע בצורה אוטומטית את סעיפי ההסכם, הם אוטונומיים ובכוחם לנהל כמעט בעצמם עסקאות סטנדרטיות רחבות היקף.

יש, כמובן, עכבות והגבלות לשימוש בחוזים חכמים מסוג שכזה כיום, כמה מהבולטות בהן קשורות לנושאי רגולציה. פלוריאן הסביר שעד שלא ייעשו מספר שינויים רגולטורים, כמו למשל, קבלה של חתימות דיגיטליות, יהיה קושי להשתמש בחוזים מסוג זה. עם זאת, היישומים העתידים הם כמעט בלתי-מוגבלים. מחוזים חכמים ועד מערכת כסף הפועלת לחלוטין מחוץ לשליטתו של אדם כלשהו.

מה משרדי עורכי דין יכולים ללמוד מסטארטאפים?

מעט אחרי ארוחת הצהריים, בה החליפו הנוכחים רשמים על חצי היום הראשון של הכנס, עלה לדבר עידו גולדברג, ראש מחלקת Tech&Law ברובוס, והנציג הישראלי בכנס. כנציג ה״סטארט-אפ ניישן״, התבקש עידו לדבר על כמה מהמעלות המאפיינות סטארטפים וחברות טכנולוגיה צעירות, שמהן יכולים ללמוד הרבה משרדי עורכי דין.

אמנם משרדי עורכי דין וסטארטאפים נתפסים לרוב כשתי חיות שונות לחלוטין, הסביר עידו, אך למעשה ישנן בהחלט תובנות מעולות שמשרדי עורכי דין יכולים לאמץ מהתבוננות בדרכי הפעולה של חברות בעולם ההיי-טק.

התובנה הראשונה שהעלה עידו הייתה שסטארטאפים שוקלים לעיתים תכופות כיצד לשנות את השוק שהם עצמם פועלים בו (Self-Disruption). כלומר, סטארטאפים שוקלים כל העת את הסיכונים האפשריים למודל העסקי שלהם, ואז, במקום לחכות שחברה מתחרה תגיע ותבצע את השינוי המסוכן – מבצעים אותו בעצמם. סטארטאפים מצליחים, הסביר עידו, נמצאים תמיד בתהליך של אבולוציה. על ידי כך שהם משבשים תכופות את הפעילות שלהם עצמם – הם משאירים מעט מאד למתחרים שלהם.

דוגמה מפורסמת שהציג עידו היא סיפורה של Netflix. בתחילת הדרך של החברה, שהתחילה כחברת משלוחים של סרטי DVD, בלוקבסטר שלטה לחלוטין בשוק השכרות הסרטים בארה״ב. נטפליקס, שאימצה מודל חדש של משלוחים על פני חנויות סטטיות, הובילה לפשיטת רגל של בלוקבסטר תוך שנים בודדות.

אז, בשנת 2011, שנטפליקס כבר הייתה חברה גדולה ורווחית, הבינו בחברה ששוק השכרות הסרטים יצטמצם מאד במוקדם או במאוחר. וכך, במקום לחכות שחברה אחרת תקום ותעולל לה מה שהיא עוללה לבלוקבסטר, החליטו בנטפליקס, שהייתה בשיא הצלחתה, לבצע שינוי דרסטי. החברה החליטה מצד אחד להעביר חלק גדול מלקוחותיה לתוכניות זולות יותר של סטרימינג במקום משלוחי DVD הביתה, וכך ספגה פגיעה משמעותית בהכנסותיה, ומצד שני החליטו בנטפליקס להגדיל בצורה דרסטית את ההשקעה בספריית התוכן – ובכך הובילו לעלייה משמעותית בהוצאות החברה. בשורה התחתונה במהלך אותה שנה נפגעו הכנסותיה של נטפליקס בצורה משמעותית.

netflix

אך מהלך זה של self-disruption הוכיח את עצמו בהמשך הדרך, כשתוכנית הסטרימינג של נטפליקס הפכה לפופולרית ביותר, והחברה הפכה לאחת מספקיות התוכן הגדולות בארה״ב.

עם זאת, הסביר, לשבש את המודל העסקי של עצמך הוא לרוב מהלך הדורש משאבים רבים – כסף, זמן, כוח אדם וכו׳ – וקשה מאד לביצוע עבור מרבית משרדי עורכי הדין. אז מהו הבא הטוב ביותר? להיות מוכנים לשינוי, טען עידו. אם אינך יכול לשנות בעצמך, עלייך לפחות להיות מוכן להשתנות כאשר הסביבה העסקית שאתה פועל בה משתנה.

אל תתאהבו בדרך בה אתם עושים דברים. עידו גולדברג.

בתור התחלה, על הארגון לוודא שהוא מעסיק בעלי תפקידים שעיקר עיסוקם הוא הכנה של הארגון לסביבה עסקית משתנה. לדוגמה, בישראל אנו רואים בשנים האחרונות משרדי עו״ד הממנים שותף, קבוצת שותפים, מנהל פיתוח עסקי וכו׳ כאחראיים על התאמת הארגון למציאות המשתנה. עצם העובדה שמספר אנשי מפתח בארגון מתבוננים קדימה, כבר ישפר את המצב שלו ברגע ששינוי יהיה הכרחי. שנית, בעיקר בהקשר הליגל-טק, על משרדי עו״ד לבצע היום התאמות טכנולוגיות שיקלו עליהם באימוץ טכנולוגיות חדשניות כשאלו יהפכו לזמינות יותר. מעבר למחשוב-ענן, למשל, הוא צעד חשוב.

התובנה האחרונה שהעלה עידו, הוא שסטאטאפים מצליחים נוטים להיות מוכווני-לקוח במיוחד. המודל העסקי של סטארטאפ תלוי כמעט תמיד ביכולת שלו להבין את הצרכים של המשתמשים שלו, ולבצע עבורם את ההתאמות הנדרשות במהרה. בתחום היי-טק זהו מאמץ הישרדותי – אם ברצונך להצליח עליך להיות ממוקד מאד בהבנה של המשתמשים שלך. אם תכשל לעשות זאת, במהרה תחזה באותם משתמשים עוברים למתחרים. משרדי עורכי דין, טען עידו, נוטים להיות טובים הרבה פחות בכך. אנו נמצאים בעידן בו הלקוחות התרגלו להזמין מונית מאפליקציה ולקבוע תור לספר דרך האינטרנט, אך הדרך בה משרדי עו״ד מציעים שירות ללקוחות כמעט ולא השתנתה. מודל החיוב על-פי שעות, טען עידו, הוא דוגמה מצוינת לחוסר המוכנות של משרדים רבים להתאים עצמם לצרכי הלקוחות, שהרי – מי רוצה לשלם היום על שעות עבודה במקום על תוצאות?​

אולם מלא במרכז הכנסים של סופיה, בולגריה.

המשך היום כלל, בין היתר, את ההרצאות הבאות:

  • ד״ר סשה ת׳יסן ( Sascha Theissen) הרצה על ההצלחה שלו ביישום שיטת העבודה קאנבאן (Kanban) כיועץ אסטרטגי במשרד עו״ד.
  • איוון רסיץ׳ (Ivan Rasic), מנכ״ל Legaltrek שארגנה את הכנס, סיפר לקהל על המערכת מבוססת הקאנבאן שהחברה שלו מפתחת, ועל היתרונות שהיא מספקת למשרדי עו״ד.
  • פאנל מקצועי שעסק בציפיות הלקוחות ממשרדי עו״ד בעולם שבו הטכנולוגיה משנה כמעט כל אספקט בחיינו. הפאנל הורכב מיועצים משפטיים לחברות, ביניהן Fibank, פיליפ מוריס ו- Software Group BG AD.

הזווית שלנו

השתתפות נציג Tech&Law בכנס היוותה חלק מהמאמץ הכולל של Tech&Law Israel  לקדם את תחום הטכנולוגיות והחדשנות המשפטית בישראל. כמי שמובילים את קהילת הליגל-טק בישראל, אנו רואים חשיבות עליונה בביצוע של תהליכי למידה מקהילות דומות ברחבי העולם. הכנס, שנערך בשיתוף פעולה עם ארגון הליגלטק האירופי (ELTA), היווה הזדמנות מצוינת לעשות בדיוק את זה.

כחודש לאחר הכנס בבולגריה, השתתף נציג Tech&Law ישראל גם בכנס הראשון אי-פעם של ELTA, שבסופו של דבר הצטרפו כמארגנים גם לכנס הליגל-טק השני של ישראל, שנערך לאחרונה.

המשיכו לעקוב לעדכונים נוספים על המתרחש בסצנת הליגל-טק מסביב לעולם.