Robus
כל אחד שראה כמה סרטים הוליוודים בימי חייו, וודאי מכיר את נוסח אזהרת מירנדה המפורסמת, המוקראת לעצור טרם חקירתו. בין היתר, נאמר בה כי לעצור זכות לייצוג של עו״ד, ואף כי במידה ואינו יכול להרשות לעצמו לשכור עורך דין, המדינה תמנה אחד עבורו.
עם זאת, אין זכות כזו בסכסוכים אזרחיים, על אף שיש להם השפעה אדירה על חייהם של המעורבים. ואכן, בעיית היצוג המשפטי בארה״ב היא משבר של ממש. לשם ההמחשה, מעל 80% מתיקי הגירושין בתחומי שיפוט רבים בארה״ב כוללים יצוג-עצמי של צד אחד או יותר ומעל 90% מהדיירים המעורבים בהליכי פינוי בבוסטון ובניו-יורק מייצגים את עצמם. ההשפעות השליליות של מצב זה רבות מאד וכוללות בין היתר פגיעה עמוקה באמון הציבור במערכת המשפטית, סחבת וקשיים בניהול המשפטים לאור חוסר מיומנותם של האזרחים המייצגים עצמם וכמובן פגיעה מהותית בסיכויי ההצלחה בתיק של צדדים אלו.
בחודש מאי הגיעה לישראל לסלי ס. לוין (Leslie C. Levin), פרופ׳ למשפטים מאוניברסיטת קונטיקט, להרצאה בנושא במסגרת המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי דין ע״ש דיויד וינר ז״ל.
פרופ׳ לוין היא מומחית עולמית בתחומי האתיקה המקצועית בתחום עריכת הדין, נושא אותו חקרה במאמרים, ספרים והרצאות רבות לאורך השנים. פרופ׳ לוין נענתה בשמחה לבקשתנו לקיים איתה ראיון קצר בנוגע להשפעות האתיקה המקצועית על ענף הליגל-טק והשפעתם על בעיית הייצוג המשפטי בארה״ב.
לטענתה של פרופ׳ לוין, Case Study מעניין לבחינה של השפעות האתיקה המקצועית על תחום הליגל טק היא חברת Legal Zoom. ״השחקן המרכזי בארה״ב שלמעשה מתחרה באופן ישיר עם עורכי הדין הוא Legal Zoom. מדובר בפלטפורמה שבה אנשים רגילים יכולים להפיק מסמכים משפטיים בקלות וללא צורך בעורך דין. החברה מגדירה את פעולותיה כמתן מידע משפטי (בניגוד למתן ייעוץ משפטי) מפני שייעוץ משפטי בארה״ב (בדומה לישראל) יכול להינתן רק ע״י עורך דין מוסמך. ב-Legal Zoom אפשר להפיק צוואה ב-69$ בלבד. למעשה כל שנדרש מהלקוח הוא להזין פרטים כללים דוגמת שמו ופרטים האישיים, פרטי המוטבים שבחר והוראות נוספות, ומיד מופק לו המסמך המשפטי״. לשאלתנו בדבר הצורך בהערכת שווי הנכסים, שנלווית על פי רוב לכתיבת הצוואה, משיבה פרופ׳ לוין כי החברה ״ממליצה כמובן שמעל סכום מסוים של נכסים תפנה לעורך דין, אבל מדובר בסכום של 3 מיליון דולר. כמובן שמי שיש לו היקף כזה של נכסים יפנה לעורך דין בלאו הכי״. בכל אופן, למרבית האנשים אין נכסים בשווי כזה, ומכאן השוק שאליו פונה Legal Zoom גדול מאד.
לטענתה של פרופ׳ לוין ״חברות כמו ליגל-זום נחשבות למתחרות משמעותיות ביותר של משרדים קטנים ועורכי דין עצמאים כיום בארה״ב, היות והן מפשטות הליך מורכב ויקר ומייצרות ללקוח פתרון זמין, יעיל ומהיר בסכום חסר תחרות. גורמים רבים בשוק האמריקאי ניסו להפסיק את פעילותה של Legal Zoom לאורך השנים, בעיקר לשכות עורכי הדין השונות, אך על פי רוב ללא הצלחה. בחלק מהמקרים החברה נאלצה להתחייב להעסיק עורכי דין מאותה מדינה על מנת שאלו יעברו על המסמכים שהמערכת מפיקה, אך בכל אופן היא המשיכה לפעול ולהציע את שירותיה לקהל הרחב״. ואכן, נראה שהלקוחות מרוצים מהשירותים של Legal Zoom; על פי נתונים שחשפה החברה לפני כ-4 שנים כשעמדה בפני הנפקה שלבסוף לא יצאה לפועל, היו לה מעל 3 מיליון לקוחות משלמים (כיום ההערכות הן שמדובר במספרים גדולים בהרבה). חברות דומות כמו Rocket Lawyer ואחרות נוגסות אף הן בשירותיהם של עורכי הדין בארצות הברית.
החברות עוקפות את החוק, הציבור תומך
״הרגולטור עדיין לא נכנס לתמונה בכדי לוודא שהמוצר טוב מספיק״, מסבירה פרופ׳ לוין. ״החברות הללו טוענות שני דברים עיקריים; (1) שהן מספקות מידע משפטי בלבד ולא שירותים משפטיים (המצריכים כאמור עורך דין) ו-(2) שלאור כך לא נוצר חיסיון עורך דין-לקוח. קיימות אומנם מדיניות פרטיות כלשהי לחברות אלו, אך היא איננה חזקה והדוקה כמו חיסיון שמתקיים בין עו״ד ללקוח.״
מטבע הדברים, הרגולציה והחקיקה נעות לאט הרבה יותר מההתקדמות הטכנולוגית. זו אחת הסיבות שחברות כמו Legal Zoom ממשיכות ״לנצח״ במאבקים המשפטיים – הן גמישות בהרבה מן החוק, ומסוגלות לבצע שינויים במהירות. בנוסף, טוענת פרופ׳ לוין כי ״גם כשקיימים חוקים שנועדו להגביל את החברות הללו, הן מצליחות בסופו של דבר לעקוף אותם״.
אולם הסוגיה המעניינת ביותר בעניין הזה, היא התמיכה שהחברות הללו זוכות לה בקרב הציבור הרחב. ״מעניין לראות שבמדינות לא מעטות דווקא נקבע בבית המשפט שהעיסוק של Legal Zoom וחברות דומות לה הוא כן בגדר חדירה לתחומי המקצוע המשפטי, ועל כן הוא אסור. עם זאת, לא ראינו אכיפה משמעותית בהמשך להחלטות אלו, בעיקר בגלל עמדת הציבור. ללא ספק המלחמה בחברות כאלו לא מציירת באור חיובי את לשכות עורכי הדין, שעלולות להיתפס כנלחמות באפשרות של מעוטי יכולת לייצוג משפטי. קושי זה מתעצם לאור משבר הייצוג המשפטי שקיים במקומות רבים בארה״ב, ולכן אנו רואים את הציבור נעמד מאחורי החברות הללו ובהתאמה את ההתקפלות של לשכות עורכי הדין. כמובן״, מוסיפה פרופ׳ לוין, ״שיש בעיות במוצרים מסוימים ש-Legal Zoom ודומותיה מספקות, והם אינם מושלמים, אך ציבור רחב מאד מרוצה מהם, וייתכן מאד שלולא פתרונות אלו הם כלל לא היו יכולים להרשות לעצמם לקבל מענה משפטי הולם לצרכיהם״.
ואכן, זוהי טענה רווחת בקרב חברות הליגל טק השונות, הטוענות כי יותר משהן ״גונבות״ עבודה מעורכי הדין, הם מייצרות ביקוש שטרם להן כלל לא היה קיים. ״ייתכן מאד שאותם לקוחות שמפיקים צוואה ב-69$, לא היו מפיקים צוואה כלל ללא השירות של Legal Zoom. הסטטיסטיקות בדבר משבר הייצוג המשפטי, רק מדגישות שקיים ציבור רחב שפשוט נמנע מלשכור את שירותיהם של עורכי דין עקב שכר הטרחה הגבוה בארה״ב. כך שנראה שאכן יש ממש בטענה זו״ מוסיפה הפרופסור.
ומה זה אומר על השוק הישראל?
בניגוד לארה״ב, שם עלות הלימודים הגבוהה וגורמים נוספים מותירים את מחירי השירותים המשפטיים גבוהים, הרי שבישראל קיימת מגמה הפוכה. התחרות הקשה בשנים האחרונות שוחקת בהתמדה את שכר הטרחה ואכן אנו איננו רואים בעיית ייצוג משפטי קשה כמו בארה״ב. לכן, עולה השאלה האם חברות ליגל-טק עתידיות שינסו להיכנס לתחומי המקצוע יזכו גם הן לתמיכה ציבורית נרחבת, או שמא נראה את הרגולציה והחקיקה יוצאות עם ידן על העליונה.
נראה כי לפחות לחברות מהסוג המפתח פתרונות שמטרתם לסייע לעורכי דין לבצע את תפקידם בצורה טובה יותר יש סיכוי טוב לצמוח ולשגשג בשוק הישראלי. התחרות ההולכת וגוברת מחייבת משרדים לחפש דרכים להפוך תחרותיים יותר ולשפר את השירות שהם מציעים ללקוחותיהם. לכן, אמנם קיים שוני עמוק בין השוק המשפטי האמריקאי לישראלי, אך אין זה אומר כלל שלא נראה יותר ויותר חברות טכנולוגיה נכנסות לתחום המשפטי בשנים הקרובות.
