Robus
מאיה פיקלר
יועצת ליגל מרקטינג
כן אתם קוראים נכון. אם הכותרת מפתיעה אתכם סימן שטרם קראתם את גילוי הדעת הראשון שנכתב אי פעם מטעם ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד בישראל בנושא השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) בתחום המשפט. מדובר במסמך המציג את עמדת הוועדה על הקידמה הטכנולוגית ('ליגלטק') שנכנסה לחיי כמעט כולנו בשלב זה – החשיפות האתיות לצד יתרונות הכרוכות בשימושן בהם יתקלו עורכי הדין.
אנחנו קראנו כדי שאתם לא תצטרכו. מוזמנים לקרוא כאן כמה נקודות חשובות מתוך גילוי הדעת. אם תישארו רעבים לעוד, נוסיף לכם לינק למסמך המלא כך שתוכלו להנות ממנו בעצמכם.
מהן ההחלטות המנחות בנושא שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בתחום המשפט?
ועדת האתיקה הארצית מציינת כי אין בגילוי דעת זה כדי למצות את שלל הכללים והמגבלות שיחולו בנושא שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית בתחום המשפט, אך היא מבקשת להבטיח מספר כללים בסיסיים של שימוש אחראי בטכנולוגיה זו תוך שמירה על עקרונות האתיקה והמקצועיות בתהליך המשפטי.
הועדה מזהה חלוקה של פלטפורמות בינה מלאכותית לשתי קטגוריות כלליות:
- כלים גנריים לשימוש ציבורי
- כלים ייעודיים לשימוש סגור ופרטני (כמו זה של משרד עו"ד)
החלטות הוועדה נוגעות לשתי סוגי הפלטפורמות. לדעת הוועדה כללי האתיקה והחשיפות האתיות של עורכי דין המשתמשים במערכות בינה מלאכותית דורשים ומחייבים הפעלת שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה, התייחסות לתוצרים באופן ביקורתי, ושמירה על שקיפות, על יושרה והקפדה על נורמות מקצועיות מקובלות.
על עורכי הדין המשתמשים בפלטפורמות להיות מודעים לסיכונים האתיים הגלומים בשימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ולהתעדכן בחולשות ובחוזקות שלהן על מנת לקיים שימוש אחראי ואתי בטכנולוגיה זו.
כל ההחלטות מכוונות להבטיח שימוש אתי ואחראי בטכנולוגיית בינה מלאכותית בתחום המשפט בקרב עורכי הדין בישראל, ולשמור על עקרונות האתיקה והמקצועיות בתהליך המשפטי.
אילו סיכונים אתיים עשויים להיות קשורים לשימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית?
הוועדה מציינת חשש מהפרת חובת הנאמנות והמסירות. אלו יכולות להתרחש בשל מחשבה שגויה כי המידע הניתן דרך הפלטפורמות השונות – נכון מיסודו. שכן, מידע המסופק באמצעותן עלול להיות מטעה, מפלה ואף לא עדכני. הן אינן תחליף למומחה משפטי, לא מספקות ניתוח משפטי, סינתזה או חלופה מספקת לגורם מהימן ומקצועי. על כן יש לעשות בו שימוש רק לאחר בדיקה אקטיבית ופרטנית.
העושה שימוש בפלטפורמות בינה מלאכותית תוך ייצוג לקוחו ללא בדיקה שכזו עלול להיחשב כמפר החובה על פי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ“א-1961, וכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין, תשמ“ו-1986. אי מתן גילוי נאות על שימוש בפלטפורמות עלול להיחשב הטעיה אסורה על פי כלל 34 לכללי האתיקה. בכל מקרה, עורך הדין המשתמש בפלטפורמות בינה מלאכותית נושא באחריות מלאה בנוגע לשימוש הנעשה ולהשלכות נזיקיות, אתיות ואחרות הנגרמות בעקבותיו.
סוגיית הפרטיות
חשש נוסף אותו מציפה הוועדה הוא סכנת ההפרה של פרטיות הלקוחות. שימוש בתוכנות מבוססות בינה מלאכותית עשוי לגרום לזליגת מידע פרטי וחסוי של הלקוחות, ולהפרת חיסיון עורך דין-לקוח. לכן, על עורכי הדין להתייחס בזהירות ובאחריות לשימושם בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית על מנת למנוע סיכונים אתיים ולשמור על פרטיות וחיסיון הלקוחות.
כדי להימנע ממצב שכזה, ממליצה הוועדה שלא להזין בפלטפורמות השונות חומרים סודיים, לא פומביים או כל פרט מידע "אישי". הצמדות לכלל זה תאפשר לעורכי הדין המשתמשים בפלטפורמות להנות מיתרונותיה מבלי חשש בהפרה. בכל מקרה מחייבת הוועדה קבלת הסכמתו הכתובה והמפורשת של לקוח טרם יעשה שימוש במידע שלו במערכות פתוחות.
הוועדה מתייחסת גם למערכות סגורות פנים משרדיות ומציינת כי על אף היתרונות שבה, על המשרדים המשתמשים בפלטפורמה שכזו להקפיד על סיווג מידע, סיפוק אבטחה מספקת והקפדה על חוזים אל מול ספקים בכדי למנוע מצבים של זליגת מידע לגורמים לא חשופים או המנסים לפרוץ אליו.
סוף דבר? עולם הבינה המלאכותית טומן בחובו שלל אפשרויות נוכחיות ועתידיות, כך שבוודאי נראה ונשמע עוד כללים בכדי להדביק את הפער שהיא פותחת עלינו. יישר כוח ללשכת עורכי הדין על 'הרמת הכפפה' בנושא.
- לקריאת גילוי הדעת המלא לחצו כאן.
