Robus
שאול מוזר
יועץ ליגל מרקטינג
כנס הליגל טק של ELTA תם ונשלם, וכעת הגיע הזמן לשלב הסיכומים. אז אחרי כמעט שלוש שנים של עבודה, נציגים ממעל 25 מדינות, ו250 משתתפים – הגענו לסוף. עם הרבה עזרה מחברינו הטוב – רס"ן ועו״ד יזהר יצחקי, ראש מדור החדשנות וניהול הידע בפרקליטות הצבאית בצה״ל (שעמל לאורך כל הכנס על סיכום מפורט של האירוע) – מה בדיוק היה לנו שם?
תשתית AI לאומית, זיו קציר, רשות החדשנות בישראל
הפאנל המקצועי הראשון עסק בסקירה קצרה אודות הכר הפורה בישראל לסטארטאפים – "Startup Nation" -מפי זיו קציר, מנהל תכנית תל"מ לבינה מלאכותית של הרשות לחדשנות. לפי קציר, נדרשת תוכנית לאומית כדי למנף יתרונות קיימים ולממש את פוטנציאל שזוהה לצמיחה הישראלית בתחומי הבינה המלאכותית.
לדעתו, בינה מלאכותית תהיה Gamechanger אמיתי עבור כולנו. בעולם המשפט צפוי פוטנציאל טרנספורמטיבי במיוחד – החל מההכשרה ובחינות הלשכה וכלה בהסמכת עורכי הדין והאופרציות המורכבות ביותר בתחום המשפט.
בישראל מונף הון רב בשנים האחרונות – מבחינה כמותית, ההייטק הישראלי הצליח לגייס 29.4 מיליארד דולר לישראל, במינוף הוני פרטי ובהנפקות – מספרים כמעט דמיוניים בכל קנה מידה. בשנה זו גם נמכרו 79 יוניקורנים והייצוא של ההייטק בישראל הגיע לכדי 70 מיליארד דולר (!). לישראל גם מעמד מעניין ב-AI Index הבינ״ל – היא נחשבת לחמישית ברשימה הבינ״ל, אחרי ארה״ב, סין, בריטניה וקנדה. בישראל גם תשתית מחקרית רלוונטית, שנשענת בין היתר על מערכת הביטחון ועל המוסדות האקדמיה שדוחפות את התחום. הבעיה – אנחנו במחסור מבחינת תשתית תומכת ל-AI. אין לנו תשתית טובה כלל- מקומנו 29 בעולם, כשבין הגורמים לכך היא שאיחרנו מאוד בקביעת מדיניות AI.
לדעתו, הממשלה צריכה להתערב בשלושה תחומים (שכנראה נכונים לכל ממשלה בעולם):
- Long-Term, Large-Scale Impact – השוק הפרטי לא יודע למנף את עוצמתו לטווח ארוך, של 10 שנים (אלא במקרים חריגים);
- רק המגזר הציבורי יכול לעסוק בשיפור השירותים הדיגיטליים לאזרח – זה תפקידו;
- סביבה רגולטורית תומכת – למשל Sandboxes וגיבוש אתיקה לבינה מלאכותית.
יש לנו יתרון משמעותי בכך שאנו מדינה קטנה. פרופ׳ יצחק בן-ישראל טוען שיחסית קל ליצור שיתופי פעולה בין רשויות שלטון וממשל בישראל. "השילוביות" בין משרד החדשנות, מפא״ת, המל״ג, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר מוצלחת במיוחד. גם אם יש חיכוכים, ביחס למדינות גדולות יותר שיש בהן ״דינוזאורים ארגוניים״ אנו במצב מאוד טוב.
יש בישראל חיבור חזק בין האקדמיה, התעשיה והממשלה – עם דגש על חדשנות ועם דגש מיוחד על איסוף Data Sets. לישראל יש הרבה מאוד מידע שנאסף לאורך השנים. בתחום הרפואה למשל נבנו מאגרי מידע מעולים, שאין להם כמעט מקבילה ברחבי העולם.
במשימת בניית המאמץ המתואם למינוף בינה מלאכותית כאמצעי לצמיחה ולגיוון פתרונות בתעשיית ההייטק הישראלית, סדר העדיפויות צריך להיות ביצירת תשתית מחשבית, יצירת כוח אדם, בניית רגולציה מותאמת וחדשנית וכן ריכוז וארגון שירותי מידע ושירותים דיגיטליים.
באירופה עומד להיווצר חוק בינה מלאכותית נוקשה יחסית, שיקשה על פיתוח פתרונות, אפילו ב-״ארגזי חול רגולטוריים״. הגישה הנוקשה ממשיכה גם לבניית אותם ארגזי חול, והיא עלולה ליצור צווארי בקבוק לא רצויים.
טרנספורמציה דיגיטלית במערכת המשפט הלאומית של פורטוגל, Pedro Tavares, שר המשפטים בפורטוגל (Secretary of State for Justice, Portugal)
לאחר סיום דבריו של מר קציר, עלה דובר מרכזי נוסף של הכנס, מר פדרו טבארס, מזכיר המדינה המשפטי של פורטוגל, ששיתף על טרנספורמציה דיגיטלית בתהליכי המשפט בפורטוגל, באמצעות GovTech.
לפיו, בפורטוגל יש רמה גבוהה של דיגיטציה, אך עדיין יש צורך בגידול והגברה של נגישות השירותים הדיגיטליים ובשימוש בשירותים דיגיטליים. יש בעיית אוריינות, בעיה של נגישות לטכנולוגיה ובעיה של חיבור בין רשויות.
דווקא ההתמודדות עם מגפת הקורונה (כמו במדינות אחרות), שינתה את המצב לטובה. ניתנו מענקים ותגבורים למשרדי הממשלה, ונערכו שינויים בשלושה תחומים גדולים:
- בתי משפט
- מרשמים ורישומים
- שירותים לאזרח
התהליכים מורכבים מאוד ממספר סיבות – קשה לגייס כוח אדם מתאים, נדרש שינוי בתהליכי ההכשרה האקדמיים והמקצועיים, ועוד. לאור זאת, הוקמה ״מעבדת המשפט הדיגיטלי״, ובה 100 משתתפים מ-18 גופים ממשלתיים, שיעבדו החל מאוקטובר 2022 ועד מארס 2023 – מעין חממה.
התהליכים כוללים בחינת ״מסע לקוח״ בקשר למסמכים, הודעות, טפסים והתראות, כדי לפשט אותם ולהנגיש אותם – גם מבחינת שפה משפטית וגם מבחינת דיגיטציה.
יש כבר מערכות דיגיטליות לניהול המשפט בידי שופטים (שהובילו להאצה של טיפול בתיקים), ניסיון לקלוט מערכות AI לחיפוש מידע ולסיכום תכנים, מערכות GIS עם הדמיה דיגיטלית של תבליט הקרקע וציוני נכסים, בניה של פורטלים חדשים לאזרחים ולמייצגים במשפט, הנגשת החלטות במרשתת, יישום מערכות למידת מכונה ו-Dashboards שיאפשרו לאזרחים ולחברות לקבל תמונות מצב טובות יותר לגבי תהליכים משפטיים בהם הם מצויים.
משרד המשפטים בפורטוגל מנהל גם את ה-Justice Challenge Program – שמאפשרת לאקדמיים, לחברות ולשחקנים אחרים להתחרות על משאבים ועל פתרונות בקשר לקידום דיגיטלי של מערכת המשפט בפורטוגל.
בינה מלאכותית למשפטן, ד״ר אייל שנרך, IBM Research
הבא לעלות לדבר היה ד"ר אייל שנרך – צוותו בחברת IBM עובד על מודלים שפתיים, לפיענוח שפה אנושית בידי מחשבים.
בדיוק בתקופה זו הם מפתחים מערכת שמיועדת ספציפית למשפטנים. המוטיבציה לעסוק בתחום המשפטי הגיעה מהמחלקה המשפטית של IBM, שביקשה ליעל את תהליכי העבודה שלהם. המערכת פותחה ושוחררה כ-Open Source – להמרת הררי מסמכים ומידע, ומשם לחלץ ידע ותובנות.
כמשפטנים, אנו צריכים למצוא פיסות מידע בהררי מידע, מידע שלעיתים קשה עד מאוד לאיתור. הבעיה מכונה Pin-Point, Pain-Point: נקודת כאב בנעיצת סיכה במידע. לדוגמה, לעיתים קרובות על המחלקה המשפטית לזהות פסקאות בעייתיות בחוזים שהחברה מנהלת. הם הרגישו שכחברה הם עובדים היום בצורה לא יעילה- מחפשים מושגים, קוראים הרבה, ומנסים "לדוג" את הסעיפים הבעייתיים.
הפתרון שחברת IBM רוצה להשיג הוא ״מגרש AI״ שיקבל את כל המסמכים ויסמן ״משפטים וסעיפים אנומליים״. המודל עצמו כבר קיים- יש Classifiers, שיכולים לסרוק את כל קורפוס המסמכים, ולהתאמן על תיוגים מודגמים ולהתחיל לזהות בעיות. Labeled examples à trained classifier à production.
ועדיין, יש מחסור בדאטה ואנליסטים שידעו לעשות זאת, בטח בעולם המשפטי. Label Sleuth הוא המודל של IBM לפתרון הבעיה הזו: מערכת שמאפשרת לכל אדם לבנות מערכת AI מאומנת, באמצעות דוגמאות שהוא מזין. המערכת הצליחה ליצור תיוגים תוך כמה שעות, בצורה שחסכה למחלקה המשפטית בחברה כ-80% מהזמן בזיהוי אנומליות ופסקאות בעייתיות בחוזים והתקשרויות. לסיכום, זו מערכת שמאפשרת לאנשים לעבוד בלי ידע ב-AI ובלי הכשרה מוקדמת. המערכת משותפת ברישוי Apache-2.0 וזמינה לשימוש, עם גישה מאוד מתירנית.
תכנון אסטרטגיית LegalTech , Sebastian Hartmann, Vice President Alliances of Intapp
היסטורית, יש לנו בעיה: מחלקות ועסקי ליבה בפירמות מתנהלים בצורה מבוזרת ואטומה. אנחנו צריכים ליצור תקשורת והנעה משותפת של תהליכי השתנות טכנולוגיים, שישלבו ניהול סיכונים, ניהול ידע, ניהול ציות ועוד. כיום יכולות אלה מופרדות ליחידות עצמאיות.
איך אפשר לחבר מערכות? CRM, Compliance, HR Systems, Practice Tools, Finance Systems בנויות לעיתים בפילוסופיות שאינן משתלבות זו עם זו. אם יש סביבה קיימת, יהיה קשה לעיתים לשנותה, והתהליך ייקח מספר שנים. אם מדובר בסביבה חדשה – כדאי לתכנן מראש את התשתית, בחשיבה הוליסטית.
כמו לספקים אחרים, לחברתINTAPP (אותה מייצג הדובר) יש גישה מאחדת והרמונית, של חיבור שכבות במערכות במתכונת אחודה:
- שכבת התשתית והטכנולוגיה – פלטפורמות וטכנולוגיות מידע (לרבות שירותי ענן);
- שכבת הארכיטקטורה – יישומים ושירותים דרושים;
- שכבת המידע – התוכן המתקבל, המשותף, המעובד, הנאצר והמנוהל בפירמה;
- שכבת השירות העסקי – יכולות הליבה של הארגון, והיעדים אותם הן צריכות להגשים בראי אסטרטגיית הארגון.,
דרוש שילוב בין הטכנולוגיה, המיומנות והתהליך, אך כזה שיתחיל מהאסטרטגיה ומשאלת היכולות העסקיות הדרושות – What are the business capabilities that we have or need?
לחברה פלטפורמה מוכחת שעונה על כל הצרכים, ולוקחת ״Market Laggers״ והופכת אותם ל-״Market Leaders״.
הענן כהזדמנות
אם אנו רוצים ליצור אופטימיזציה וניהול פרויקטים סדור בפירמות משפטיות, שעדיין לא עברו לניהול מבוסס מידע ומוכוון נתונים ומדידה (Data Driven), עלינו להשקיע הרבה חשיבה בארכיטקטורה. למרבה השמחה, הענן הציבורי הולך ומתפתח, ומאפשר לזהות דרכי מימוש בראי העדיפויות והצרכים של הארגון המשפטי.
יש התפתחות גדולה מאוד, בזכות הכלים הענניים הוורטיקליים (Vertical Clouds), שאפשר ליישם כמעט מיידית: Vertical specific clouds בגישה הוליסטית המבוססת על בניית אקוסיסטם עם שותפים, שמתפתח באופן רציף, באבולוציית אפליקציות תדירה.
אם בהתחלה הייתה הצעה של פיתרונות כלליים, גרטנר מזהים שבתוך 3 שנים, 50% מהארגונים ישתמשו בשירותי ענן, שכיום הם כלליים מאוד, ובהמשך יכללו גם מענים מאוד ספציפיים, לכל תעשייה. באשר לחברה אותה מייצג הדובר, INTAPP, הרי שהיא מבקשת ליישם את הכלים במתכונת הבאה:
חברת SQLink, נורית קנר יהב
מהו תחום הReg-Tech? למעשה, טכנולוגיות רגולציה עוזרות לנהל עמידה בדרישות ציות:
- בקרה וניטור
- התראה על חריגות
- מניעת הפרות
המערכות למעשה עוזרות לציות, באופן שמונע השלכות שליליות, מגביר יעילות, משפר את חוויית המשתמש ומוסיף לערך המידע – כך שאפשר להשתמש בו ביתר שאת וללא חשש לנזק משפטי, למוניטין או לצעדי אכיפה שלעיתים מגיעים לסנקציות בשווי עשרות ומאות מיליוני דולרים. האכיפה משתפרת גם היא, באמצעות כלי בקרה אוטומטיים שמפעילות רשויות שלטון.
יש עליה ליניארית ברורה בכמות הרגולציה הלאומית והבינ״ל שמדינות צריכות לעמוד בהן. מדינות רבות הולכות ומצטרפות לאינדקס ה-וֹUNPRI העוסק בהשקעה אחראית- למעלה מ-30 מדינות בשנים האחרונות.
קשה מאוד להתמודד עם ציות, בשל שינויים בדין והיעדר ידע לגבי השינויים, קשיי הכשרה, פערים במערכות ניטור ובקרה והיעדר מנגנונים למניעת טעויות אנוש קריטיות. לפיכך, כדאי לאמץ כלי Command & Control בתחום זה. חברת SQLink מציעה בדיוק פתרון שכזה.
הרכיבים החשובים ביותר במערכות אלה הם סימון של נכסים קריטיים ותהליכים קריטיים, איתור נקודות כשל אפשריות ביחס לרגולציה, ובניית מעטפת ניהולית סביבן, וכן יצירת מערכת התראות ויצירת מערכת הרשאות (לא רק הרשאות גישה, אלא הרשאות לנקיטת פעולות מסוימות).
חדשנות בפירמת עורכי דין ואימוץ כלים טכנולוגיים במשרדי עו״ד, תמר הרמתי, CINO במשרד עו״ד שיבלת
תמר היא עורכת דין שהסבה מהמקצוע המשפטי הקלאסי לתכנון עירוני ולאקוסיסטם של חדשנות בישראל, ובארבע השנים האחרונות חזרה לעסוק בעולמות המשפט מזווית חדש- הטמעת טכנולוגיה וחדשנות בפירמה משפטית גדולה.
שיבלת הוא משרד שונה בנוף הישראלי. ברוב המשרדים בישראל, העיסוק הייעודי בחדשנות משפט הינו עדיין בגדר ״פרח במדבר״. יחד עם זאת- חשוב להגיד שניכרת מגמת שינוי, ולא רק בשיבלת ולא רק בשוק הפרטי. הצעד הראשון שעלינו לעשות הוא ללמוד – בבחינה פנימה ובבחינה כלפי חוץ.
ראשית, יש לחקור את השוק, להבין מהם הכלים הרלוונטיים בליגלטק, ולאחר מכן לבדוק את הצרכים של משרד עורכי הדין. אפיון צרכים מול אפיון פתרונות אפשריים הוא הכרח בל יגונה. ואולם מעניין לציין שייתכן שכדאי קודם ללמוד את הטכנולוגיות והפתרונות, ורק אחרי זה לזהות את הצרכים – כי לא אחת עורכי הדין לא יודעים לנסח את כאביהם לבד. כלומר, סקירת טכנולוגיות יכולה להדליק נורות ולסמן לנו נקודות שיש בהן פער עליו אפשר לגשר.
מבחינת ״מקבלי שירות החדשנות בפירמה״, יש עורכי דין ושותפים שמשתפים פעולה, יש אחרים שמתנגדים, אך הרוב שקטים. אחד הטקטיקות החשובות היא זיהוי ״מחוללי שינוי״ בארגון – גם בדירקטוריון הניהולי, שם קובעים מדיניות, תקציב ואסטרטגיות, וגם בקבוצות העבודה ובצוותי הפירמה. צריך להיות בכל מחלקה מומחה, שיעזור לנו להבין מה הצרכים, והאם הפתרונות האפשריים מתאימים (ומה מהם הכי מדויק לפירמה).
"מחוללי השינוי" הם אלה שצריכים להכריע, לפחות בהתחלה, היכן אנו צריכים להשקיע את המאמצים: אם יש שותף שמזהה בעיה (וחשוב מאוד לחקור את הבעיה, ולהתחיל את השינוי הקונקרטי ממנה, ממש כמו בסטרטאפים) ומוכן להיות שותף למסע ההשתנות. אם אין שחקן פנימי, מכוון ומוכן למסע אימוץ הטכנולוגיה המשפטית החדשה, סיכויי ההצלחה יהיו נמוכים.
המסע אליו יוצאים הוא מורכב, ובד״כ אם מתעוררות בו בעיות – הן קשורות לתיאום ציפיות, להבנה כיצד הפתרון יעבוד, כמה זמן ייקח לפתח אותו, מה המערכת צפויה לעשות ומה היא לא תעשה, איפה היא תיצור דווקא עומסים ולא בהכרח תועיל (גם אם בתמונה המצרפית התועלת תהיה רבה יותר), ומה יידרש מהמשתמשים במערכות. באותו תהליך, צריך לחשוב גם על הטמעה ועל התחזוקה: הכשרות, רישוי, תחזוקה, הטמעת תיקונים ושינויים במערכות.
חשוב להיזהר גם מצריכת-יתר, מעל לספיקה הארגונית האפשרית של מערכות ליגלטק. ארגונים משפטיים יכולים וצריכים לנהל שינויים, אך אסור להפריז– לא בקניית יתר של שירותים שלא נדרשים (על אף השיווק המצוין של ספקים), ולא בקנייה וצריכה של יותר מדי שירותים חדשים בזמן נתון.
בקשר לעבודה עם ספקים – ברור שיש יתרון לחברות גדולות, עם טכנולוגיה ותיקה ומוכחת, ״עם גב״; עבודה עם סטרטאפים היא מפחידה ולא תמיד יציבה. חברה מבוססת שמכרה פתרון ליגלטק לעשרים פירמות גדולות בארה״ב, יש לה יתרון והיא מייצרת תחושת ודאות וביטחון אצל הלקוח שלה. מאידך, צריך לנהוג בזהירות בקשר לתקשורת עם חברה חדשה, שעדיין לא התנסתה בתהליכי תמיכה. רק בשנה האחרונה התחילו פיילוטים בשיבולת עם סטרטאפ – Beta Sites של טכנולוגיות וזו עדיין קרקע שלא נחרשה. יש כעת התנסות בכלי של Employee Engagement במשרד, בתהליך שעדיין מתנהל וטרם נשלם. לאחר השלמתו אפשר יהיה להעריך את ההצלחה של המהלך.
הדבר הכי חשוב הוא שהמוצר יהיה מספיק גמיש, ויתאים לפירמת עורכי הדין: לשיבלת אסטרטגיה המתעדפת מוצרים שניתן להתאים לפירמה ולצרכיה, על פני מוצרים שיחייבו את הפירמה לשנות את עצמה ולשבור את תהליכי העבודה הפנימיים שלה כדי ״להיכנס למידותיו של מוצר״.
בנוסף, עורכי הדין, כבר מגיל צעיר, חושבים בצורה שמרנית, ולכן חשוב להראות להם כיצד הפתרון משתלב באקוסיסטם הקיים, ולא מחליף אותו בצורה שתגרור עימה חוסר ודאות או סיכונים מיותרים לתהליכי העבודה.
איך בונים סטרטאפ משפטי?, Aidas Kavalis – Co-founder of Amberlo
החברה שיסד הדובר פועלת היום ברחבי העולם, במספר הקשרים. הדובר מבקש לשתף מניסיונו, בכל הנוגע לבניית מיזם משפטי-טכנולוגי דרך כמה נק' מפתח:
- יצירת נטוורקינג בעולם המשפטי ובעולם הטכנולוגיה;
- העמדת פתרון ״ברמה גלובלית״ שיכול להיות Pain Killer, ובחינתו ביחד עם לקוחות אמיתיים;
- היכרות עם המתחרים הישירים והעקיפים, תוך הצבעה על הערך הייחודי של הפתרון;
- הגדרת תוכנית עסקית, לרבות התייחסות למשאבים;
ומה יותר טוב מלמוד מטעויות של אחרים? הדובר משתף שחברת Amberlo עשתה מספר שגיאות מסוכנות, שיכולות היו להביא את החברה ״לבית הקברות״. בין היתר, שיתף אודות כמה מהן:
- הנחות מוצא שגויות, למשל לגבי בגרות השוק ולגבי חסמי הכניסה;
- התעלמות מאופיים השמרני של עורכי הדין, שחוששים מאוד מהטמעת פתרונות חדשניים– מדובר מבחינתם בסיכון
- חוסר הבנה לגבי מודל התמחור ומודל התמיכה – תמחור נמוך וחשיבה על פתרון של Self Service להטמעה ולתמיכה הם מסוכנים במיוחד.
האסטרטגיה העסקית שיכולה לפתור זאת מורכבת מהנקודות הבאות:
- גידול איטי ומדוד – בחינה בשוק קטן, או עם מספר Early Adopters בשוק המקומי או הגלובלי;
- להבין כיצד מוכרים ערך ללקוחות;
- להתחיל לבנות מותג, ולהשקיע בזהותו;
- עריכת השוואה ברורה לגבי תוכניות מימון ותשלום, ענן, ורישוי
- חשיבה על "מפת דרכים עסקית" – מה מפתחים קודם, מה מפתחים לאחר מכן
- בניית מודלים חליפיים – B2B SaaS לדוגמה הוא מודל יקר, וצריך לחשוב על עלויות הכניסה
- תהליך גיוס ההון אורך לפחות שנה; הניסיון של הדובר מלמד שצריך לדבר לפחות עם 50 משקיעים וקרנות הון סיכון, עד שמוצאים את המשקיע הנכון
- כדאי לשכור CMO ומנהל מכירות חזק ומנוסה, עם רקע עמוק ככל היותר בשוק הרלוונטי, ולוודא שיש אוטומציות ו-Dashboards Tracking לגבי הביצועים: כמה חשיפה הושגה, כמה Leads יש לתקופה ועוד
- לעשות גם מיתוג ושיווק קלאסי, מדלת-לדלת וגם שיווק מבוסס ביצועים
- חשוב לחשוב מהר מאוד על הרחבה לשווקים חיצוניים: לזהות שווקים רלוונטיים במערכות משפט דומות או כאלה שיש בהן צרכים דומים. אפשר לעשות זאת עם גורמי שיווק בינ״ל או מקומיים בשוק החדש; הדבר ידרוש בהרבה מקרים לוקליזציה (Localization) לשפה ולרגולציה המקומיים (הרגולציה המקומית עלולה להפתיע לרעה!).
סטנדרטים בתעשייה ויעילות בשירות המשפטי, Damien Riehl, VP Litigation Workflow and Analytics Content, SALI
חילוץ מידע ואנליטיקה מתקדמת – עוד לפני שהולכים ל-AI – הן פעולות שמחייבות טיוב מידע, באמצעות תגיות. מעבר לכך, אם נרצה לשלב מערכות קיימות ועתידיות, גם אם הן מיוצרות על ידי אותו ספק, צריכים לבנות שפה משותפת בין המערכות, אחרת לא נוכל להעביר מידע בין מערכות לגבי סוגיות שונות.
כיום קשה מאוד לקטלג מידע משפטי, בפרט משום שכל סוגיה וכל נכס ידע מחייבים ריבוי תגיות, ואפילו באותם משרדי עורכי דין ניתן לראות התייחסות טקסונומית שונה לאותן הסוגיות, שלא מאפשרת להם לרכז ולזקק מידע, אפילו אם הם משתפים ביניהם מאגרי מידע.
SALI (Standards Advancement for the Legal Industry), הוא ארגון ללא מטרות רווח וללא זיקה מסחרית, שבו פועלים אנשי מקצוע משפטיים בתעשייה המשפטית (בדגש על זו בארה"ב), משרדי עורכי דין וספקי פתרונות במטרה לפתח סטנדרטים פתוחים ומעשיים בתעשייה לשירותים משפטיים יעילים וחדשניים.
הארגון נולד מחזון לאמץ סטנדרטיזציה של טרמינולוגיה משפטית הכרחית, כדי לפשט ולשפר את אספקת השירותים המשפטיים בשקיפות רבה יותר ותוך הגברת האפקטיביות וה-ROI של מערכות מידע. לא מדובר במאמץ הראשון מסוגו- שפה משותפת לתעשייה היא כלי ידוע שמזרז תוצאות טובות יותר לכל מחזיקי העניין.
הארגון בנה את ה-Legal Matter Standard Specification (LMSS). בשלב זה הפרויקט כולל מאגר אדיר של תגיות משפטיות בשפה האנגלית, המיועדות לספקים כגון Thomson Reuters, Lexis, Fastcase, NetDocuments, ופירמות משפטיות כגון Perkins Coie, Ogletree וחברות המספקות תשתית, דוגמת Microsoft ו-Salesforce, כדי לאפשר ממשקים הדדיים נוחים להעברה או עיבוד של מידע משפטי.
הארגון סבור שהטקסונומיה המוסכמת גדולה ומקיפה דיה, אך הוא מוסיף לה מושגים כל העת. חשוב להדגיש שאנשי SALI מבקשים להישען על סטנדרטים בינ״ל מוכרים ככל שהדבר אפשרי. למשל, מערכות דאטה ומפות ל-GIS, תקני ISO ותקני יצרנים גדולים (למשל, של חברות תעופה). הארגון פועל מול לקסיס, מיקרוסופט, אינטל, ת׳ומסון-רויטרס, iManage ועוד, ומגיש את פתרונותיו בקוד פתוח ובקוד XML נוח.
לסיכום השבוע המופלא הזה ושנים של עבודה לקראתו – אולי נדרשנו לעבודה מאומצת בכדי להוציא את הכנס לפועל, אך במבט לאחור, זה היה לגמרי שווה את זה. קשה שלא לצאת מהכנס עם מספר מסקנות חשובות:
- הטכנולוגיה צריכה לשרת תרבות; הטכנולוגיה היא ה-״איך״, אך האדם צריך להגדיר את ה-״מה"; המיומנות כפופה לדירקטיבת השתנות ולדוגמה האישית של מובילי דעה, מנהיגים ומנהלים;
- עדיפה אינטגרציה של מערכות, על פני בניית פתרונות גדולים. לפעמים שהולכים יותר מדי רחוק עם קוסטומיזציה או תפירת מערכת למידות פרקטיקת עריכת הדין, לומדים שהחליפה הדוקה מדי או רפויה מדי לחלק גדול מהפירמות;
- צעירים כיום לא רוצים (או רוצים הרבה פחות) להיות עורכי דין, כי התעשייה רכשה תדמית מיושנת; אם נמשיך בווקטור הנוכחי ללא שינוי משמעותי בתחומי הליגלאופס והליגלטק, אנו עלולים לצבוע את המקצוע בצבעים לא מחמיאים, שיהיה קשה להסיר;
- בלי הירתמות של שותפים בכירים, אין סיכוי להצליח; השותפים הבכירים והמנהלים צריכים לבטא את ההירתמות בארבעה ערוצים: תכנון אסטרטגי ומחויבות הצהרתית ברורה, העמדת משאבים (כוח אדם, תקציב ולגיטימציה ארגונית), דוגמה אישית לשימוש בכלים החדשים וכן דרישה בלתי-מתפשרת מהעובדים בארגון לעבוד במתכונות החדשות (למשל, אם עובדים עם כלי לניהול פרויקטים כפלטפורמה לניהול תיקים – צריך לעצור ולהפסיק תכתובות מייל מתישות ואינסופיות בקשר לתיק);
- עברנו בכנס בין מספר תמות: יצירתיות, תקשורת, שיתופיות ושיתופי פעולה, מהימנות ואמון במערכות, אמפתיה ודאגה, עקביות והחלטה לבחור בהתקדמות המבוססת על טכנולוגיה משפטית לא קל להוביל את השינוי בשדה המשפטי, אך עדיף לנו המצב בו נהיה ״על גשר הפיקוד״ וננהג את הספינה הזו, גם אם הרוח צורבת את פנינו, על פני מצב שבו אנחנו ״תקועים בלב ים״, ומישהו (אולי הלקוח, אולי תחרות אגרסיבית מצד פירמות אחרות בשוק ובכלכלה) יצטרך לבוא ולגרור אותנו, או חלילה ידחקו אותנו מההובלה.
תודה לכל המשתתפים – ותודה ענקית נוספת לרס"ן עו"ד יזהר יצחקי על התרומה האדירה לכתיבת סיכום זה!
צלם: אבי דואק
