למרות שחלפו 45 שנה מאז הומצא הדואר האלקטרוני הוא עדיין נחשב ל- 'פסגת' השימוש הטכנולוגי במרבית משרדי עורכי הדין בישראל. מעבר לים, תעשיית ההמצאות הטכנולוגיות המשפטיות (ליגל- טק) שנועדו להקל על חייהם של עורכי הדין פורחת ומגלגלת מיליונים. מדוע אין זכר למהפכה הזו בישראל?
על אף שהוא חוגג השנה את יום הולדתו ה-45, הדואר האלקטרוני עדיין נחשב ל- 'פסגת' השימוש הטכנולוגי של מרבית משרדי עורכי-הדין בישראל. מלבדו, לא הרבה מאוד השתנה בצורה בה עורכי הדין בישראל עובדים.
עד כדי כך מעט השתנה, שאני מניח שבמידה וסבא שלי, מראשוני עורכי הדין בישראל, היה עדיין בחיים, הוא בקושי היה מבחין בהבדל במידה והיה עובד במשרד עורכי דין של ימינו (טוב, אולי היה מבקש מהמזכירה להדפיס לו את המיילים).
בעוד שאצלנו נראה לפעמים כי הזמן עצר מלכת, מעבר לים מדובר באופרה אחרת לגמרי. התבוננות קצרה בנתונים מלמדת כי סך ההשקעות בסטארט-אפים בתחום הליגל-טק (Legal Tech – טכנולוגיות משפטיות) זינק מכ-59 מיליון דולר בשנת-2010 ולכ-358 מיליון דולר ב-2015 – פי 6 בחמש שנים.
אם שואלים לאן כל הכסף הזה הולך, בסיווג גס אפשר לחלק את חברות הליגל-טק לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון והנפוץ יותר, הן חברות המפתחות מוצרים טכנולוגים שמטרתם להפוך את עבודתם של עורכי-דין לקלה, מהירה ופשוטה יותר. בסוג הזה ניתן להצביע כדוגמה על חברות כמו Lex Machina, שנקנתה השנה על ידי ענקית החיפושLexis Nexis, ומפתחת כלי חכם לחיפוש במאגרי מידע משפטיים, ו-ROSS, סטארטאפ אמריקאי שרותם את יכולות הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) ומאפשר לעורכי דין לקבל תשובות מהירות לשאלות משפטיות ולחסוך זמן יקר.
מפחדים שהמחשב יחליף אותם
מדוע אין זכר למהפכה הזו כאן בישראל? התשובה קשורה בחלקה לסוג השני. חלק מפתרונות הליגל-טק שפותחו בשנים האחרונות אינם מיועדים לסייע בידם של עורכי דין, אלא להחליף אותם.
בין הגדולים והמפורסמים שבהם הוא האתר האמריקאי LegalZoom שמציע ללקוחותיו להפיק מסמכים משפטיים במחירים שוברי-שוק, ושנאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם תביעות ענק שהוגשו נגדו על-ידי לשכות עורכי דין ברחבי ארה"ב.
החשש הזה בדיוק הוא גם מנת חלקם של רבים בישראל, שחוששים שמא התרחבות תחום הליגל-טק תגרום בטווח הארוך לאובדן עבודתם של עורכי דין רבים.
אותם חוששים, בחו"ל ובישראל, טועים טעות אחת מרכזית. הליגל- טק אינו הבעיה – הוא הפתרון. במשך שנים השוק המשפטי לא נדרש (ולא רצה) להשתנות.
הסיבות רבות; החל מהעובדה שהחיוב השעתי הוא מודל שבהגדרתו לא מעודד התייעלות (פחות זמן עבודה=פחות שעות לחיוב) ועד עובדת היותו של השוק המשפטי שמרן מטבעו. כך או אחרת, בשנים האחרונות השוק משתנה.
מצד אחד תחרות הולכת וגוברת מחייבת את המשרדים לחפש דרכים להיות תחרותיים יותר, ומצד שני הלקוחות דורשים שירות טוב יותר ומחיר זול יותר. מהצורך הזה בדיוק צמח
הליגל – טק, וההתחזקות שלו רק תלך ותתעצם.
רבים מהמתנגדים, אגב, מתעלמים מאלמנט משמעותי בתחום זה- בראש ובראשונה, טכנולוגיות משפטיות באות לסייע לעורכי הדין ולייעל את עבודתם, או במילים אחרות – לחסוך זמן יקר של עורכי הדין באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים.
"הינשוף של מינרווה (אלת החוכמה) פורש את כנפיו רק עם רדת החשיכה", לימד אותנו הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל לפני כ- 200 שנה, ולמעשה טען כי אנו מסוגלים להסביר את השינוי רק לאחר שכבר החל להתרחש. ואכן, היום כבר ניתן לומר כי הליגל -טק הוא עתידו של השוק המשפטי, וכמו בכל שינוי, יצאו ממנו נשכרים אלו שידעו להסתגל ולהשתפר בעזרתו. לא הליגל – טק עצמו "יעניש" את מי שיקפא על השמרים, אלא הלקוחות.
השורה התחתונה היא שאין כל סיבה לחשוש מתחום הליגל -טק – נהפוך הוא. מסתובבים שם בחוץ מוחות מבריקים שבעזרתם יוכלו עורכי דין להעניק ללקוחותיהם שירות טוב יותר, בדיוק כפי שהם דורשים כבר היום. לשמחתנו, ההבנה הזו הולכת ומתפשטת בשוק המשפטי הישראלי שמגלה פתיחות גדולה יותר מיום ליום. אז הרשו לעצמכם להיות גמישים וחדשניים – מהפכת הליגל-טק יצאה לדרך.
עו"ד זהר פישר עומד בראש מחלקת הליגלטק במשרד Robus