Robus
לפני כשנה, כאשר הקמנו את Tech&Law, פלטפורמת הליגל טק הראשונה בישראל, חלמנו על היום בו יתכנסו לראשונה עשרות אנשים שיחלקו איתנו את התשוקה לקדם את תחום הטכנולוגיה המשפטית בישראל. ביום שני האחרון (12/9) זה קרה.
במתחם Rise Tel Aviv, נאספו להם עורכי דין, שותפים, מנהלי פיתוח עסקי, אקדמאיים, יזמים ואנשי טכנולוגיה, כולם חולקים דבר אחד ויחיד – הרצון לקדם את השוק המשפטי בישראל בעזרתה האדיבה של הטכנולוגיה.
״ליגל טק הוא אינו העתיד, הוא ההווה״
את הכנס פתח עו״ד זהר פישר, ראש משרד רובוס. עו״ד פישר בירך את הנוכחים על הגעתם וסיפר על השתתפותו המקרית בכנס ליגל-טק שנערך בלונדון לפני כשנה. הרושם העז שהותירו בו הדברים שראה ושמע בכנס זה, אמר, הובילה להחלטה להקים את פלטפורמת הליגל-טק הראשונה בישראל במשרד רובוס. לטענתו, העובדה שבמשך כעשור נערכים כנסי ענק בתחום ברחבי העולם, ושפיתוחים טכנולוגים משנים כבר היום ללא היכר את עבודתם של משרדי עו״ד רבים מעבר לים, מוכיחה כי הליגל-טק הוא לא בגדר תחזית על עתידו של השוק המשפטי, אלא השימוש בטכנולוגיה בכדי לשנות את עולם המשפט הוא בגדר עובדה קיימת, והוא כאן בכדי להישאר.
״חוסר בתקשורת בין יזמים לעורכי דין מעכב את התקדמות הליגל טק בישראל״
במהלך, עלה לדברי הפתיחה עידו גולדברג, ראש תחום הליגל טק במשרד רובוס. בראשית דבריו ציין עידו כי כשם שההתקדמות הטכנולוגית היא מנת חלקם של כל תחומי חיינו בשנים האחרונות, כך הדבר גם בעולם המשפט. לדוגמה, הציג עידו, מספר הסטארטאפים המזהים את עצמם כמיזמים בתחום הליגל טק באתר Angel List זינק מ-15 בלבד בשנת 2009 למעל 1200 בשנת 2015.
גם סכומי ההשקעות השנתיים בחברות מהתחום מלמדים על מגמה דומה – אם בשנת 2011 הושקעו סה״כ 90 מיליון דולר בחברות אלו, בשנת 2015 זינק המספר לכ-300 מיליון דולר. על כן, המגמה ברורה; ללא כל ספק חלה התקדמות מהותית בתחום הליגל טק העולמי בשנים האחרונות. עם זאת, טען – השוק עדיין מרוכז ברובו בארה״ב.
השאלה המתבקשת היא – מדוע אנו לא רואים כמעט חברות ליגל טק מחוץ לגבולות ארה״ב? מדינת ישראל ידועה בשוק המשפטי התחרותי שלה מצד אחד (מדינת ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בכמות עורכי הדין ביחס לאוכלוסייה), ובתעשיית ההיי-טק הפורחת שלה מצד שני. לכן נראה אך טבעי שישראל תוביל את מהפכה הטכנולוגיה המשפטית העולמית. עידו העלה מספר תשובות אפשריות לשאלה זו; תהליך שלוקח זמן, מכשול השפה שלעיתים הופך פיתוחים בעברית לבלתי-כדאיים כלכלית או אופיו השמרני של השוק המשפטי הן חלק מהתשובות האפשריות. עם זאת, ישנה סיבה אחת שהיא בוודאי חלק מהתשובה – חוסר התקשורת בין עורכי דין לאנשי טכנולוגיה. ״לפעמים נראה כאילו עורכי הדין הם ממאדים ואנשי הטכנולוגיה הם מנגה״, הסביר.
עידו טען כי הפתרון לכך הוא יצירת קהילה ישראלית המורכבת מאנשי טכנולוגיה ועורכי דין כאחד, שתסייע בשיפור השיח בין שני צדי המטבע ובכך תקדם את תחום הליגל טק בישראל. זו הסיבה, הסביר, שהחליטו ברובוס להקים לפני כשנה את פלטפורמת tech&law.
בהמשך דבריו, סיפר עידו על הפעילות הענפה של משרד רובוס בתחום הליגל טק בשנה האחרונה. החל בהקמת האתר הראשון הראשון אי-פעם בעברית בתחום הליגל טק (בו אתם קוראים כעת שורות אלו), דרך יצירת קשרים חזקים עם קהילות ודמויות בולטות בתעשיית הליגל טק העולמית, וכלה בהקמת קהילת הליגל טק הראשונה אי פעם בישראל.
את דבריו סיים בקריאה ועידוד של אורחי הכנס לקחת חלק פעיל בעיצוב הקהילה. הוא הזמין את כלל הנוכחים לשלוח אליו רעיונות והצעות למפגשים הבאים (לרבות הצעות של חברי הקהילה לקחת בהם חלק פעיל החל מהמפגש הבא) ואף מאמרים בנושא לפרסום באתר הבית של tech&law.
״יש כל כך הרבה פתרונות בחוץ – כל שצריך הוא לאמץ את הטובים שבהם״
אחרי עידו עלה לדבר נורי בכור, מייסד ומנכ״ל חברת lawgeex. החברה שהקים מספקת שירותי ניתוח חוזים בעזרת בינה מלאכותית ו-Machine Learning והיא נחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום זה. השירות האינטרנטי של lawgeex מאפשר למשתמש להעלות חוזה, ולקבל בחזרה תובנות על בעיות אפשריות שקיימות בחוזה, ע״י השוואה שעורכת המערכת עם אלפי חוזים דומים שבדקה בעבר. נורי, עו״ד באחד מהמשרדים הגדולים בישראל בעברו, סיפר על ההחלטה להפוך מעו״ד ליזם. ״במשך זמן רב עבדתי בשביל לסייע לעסקים של אנשים אחרים, בשלב כלשהו החלטתי שהספיק לי לעזור לעסקים של אנשים ושאני רוצה להקים משהו משל עצמי״.
לאחר מכן, המשיך נורי במספר טיפים לאלו בקהל שנמצאים בתחילת דרכם היזמית. ראשית, הסביר נורי – עליכם להחליט מהו ה-״כאב״ שהפתרון שלכם מבקש לפתור. עבורו, הסביר, ה-״כאב״ היה חוסר היעילות אליו נחשף בעבודתו כעו״ד. במקום לבצע עבודה איכותנית, מרבית הזמן עסוקים עו״ד בביצוע עבודות טכניות. בטיפ נוסף שנתן, שבר נורי מיתוס ידוע מאד בנוגע לסודיות בה שומרים יזמים מתחילים את רעיונותיהם. נורי הדגיש כי את ההבדל עושה לרוב רמת ההוצאה לפועל של הרעיון, ולא הרעיון עצמו – שפעמים רבות עובדות עליו חברות רבות במקביל. הדבר החשוב ביותר לפני היציאה לדרך עם רעיון חדש הוא הצוות, כך לפי בכור. יש לוודא שהצוות מגוון ומורכב מבעלי מקצוע שיוכלו להוציא לפועל את הרעיון. בעצה אחרונה ליזמים שבקהל, הדגיש נורי את החשיבות שבלצאת לשטח. במקום לבזבז עוד ועוד זמן בשביל לנסות להפוך את המוצר למושלם, יש לשאוף להגיע לרמה של 80%, ולצאת איתו מהר ככל הניתן לשוק. הפידבק שיתקבל מהמשתמשים יהיה בעל ערך גבוה לאין שיעור מהערך שיניב הזמן הנוסף בשיפור ושיוף המוצר ״מתחת לפלורוסנטים״.
מיד בסיום דבריו הורמו ידיים רבות בקהל, ושאלות רבות נשאלו. אלו חלק מהן:
״כשעו״ד מספק שירות משפטי ללקוח, הוא ׳חותם׳ עליו ועל טיבו. מי ׳חותם׳ על השירות כאשר הוא מסופק על ידי חברת תוכנה, או כמו במקרה שלכם – על ידי מכונה?״
ראשית, השיב נורי – גם בני אדם טועים. אף חברת סטארטאפ לא תוכל להבטיח שהמוצר הטכנולוגי שלה חף מטעויות. עם זאת, הוסיף, בנוגע לחברה שלו – הסיכוי שהתוכנה תטעה קטן יותר מהסיכוי של עו״ד לטעות. כמו כן, יש לזכור שכאשר עו״ד משתמש
במערכת כזו או אחרת, הוא בכל זאת נדרש לאשר את התוצר ולוודא את טיבו לפני העברתו ללקוח. את תשובתו סיים בהמלצה שהוא נוהג לתת ללקוחות המשתמשים במוצר שלו – ׳השתמשו בו בחוזים שהם High volume ו-Low risk׳, כלומר: חוזים ׳סיזיפים׳ הדורשים עבודה טכנאית מרובה, אך לא גלום בהם סיכון גדול בצורה יוצאת דופן.
״מדוע כדאי לי בתור עו״ד לקדם את הטמעת הטכנולוגיה בענף שלנו? למעשה, תהליכים של הטמעת טכנולוגיות חדשות ואוטומיזציה עלול לגרום לי לעורכי דין לאבד את עבודתם, לא?״
ראשית, נורי ציין כי זו שאלה מצוינת וכמובן כזו שהוא נשאל פעמים רבות בעבר. בתשובתו ביקש להרגיע את עורכי הדין בקהל; לדבריו, בהסתכלות של עשר שנים קדימה, אין כל חשש שעורכי דין יאבדו את עבודתם. הפיתוחים הטכנולוגים ששולטים כרגע בשוק, וצפויים לשלוט בשוק בשנים הקרובות בסך הכל מייעלים את עבודתו של עורך הדין ומאפשרים לו לבצע יותר עבודה איכותית ופחות עבודה טכנאית. בצורה כזו, עורכי דין יכולים להתרכז יותר במה שחשוב ללקוח ועל ידי כך להעניק שירות טוב יותר. כמובן, הוא הוסיף, אין לדעת מה צופן בחובו העתיד הרחוק. אך בכל מקרה הסתגלותם של עורכי הדין לטכנולוגיה המשתנה היום רק תחזק את מעמדם ואת שביעות רצון הלקוחות מהם.
״נאמר והשתכנעתי, מאיפה מתחילים? אילו פתרונות אני יכולה לאמץ על מנת לשפר את הדרך בה מתנהל המשרד?״
לכך השיב נורי כי ישנם פתרונות רבים מאד, וכל אחד מהם עונה על צורך שונה. יש לאפיין את הצרכים המסוימים של המשרד ואת המקומות המרכזיים בהם נדרשת התייעלות. בכל אופן, אמר, כדאי להיעזר באנשים שמבינים בתחום ומכירים את מגוון הפתרונות השונים, למשל – החברים מ-tech&law.
״האם היית עושה הכל מההתחלה? עוזב את העבודה כעו״ד ופונה לדרך היזמות״
לכך ענה נורי בקצרה – כן.
שמחנו לארח אתכם בכנס הליגל-טק הראשון אי פעם בישראל! הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים לקראת המפגשים הבאים.
