בהזדמנויות שונות בעבר, ציינו כאן בבלוג את העובדה ששוק עריכת הדין בישראל נמצא בפיגור יחסי לעומת השווקים המקבילים בעולם הרחב, בעיקר בארה״ב ובאירופה, בכל הקשור לשילוב שיטות עבודה חדשניות במסגרת העבודה המשפטית, בין אם באמצעות אימוץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים או עיסוק בניהול ידע משפטי. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר שאין כל התקדמות בנושא. עדות מרתקת לכך שהתקדמות אכן נעשית, היא פועלה של עו״ד אתי דדיאשוילי, מנהלת ידע במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל.

הזמנו את אתי לשיחה על ניהול ידע, הקשר שלו לליגל-טק, ועתיד שוק עריכת הדין בישראל. היה מרתק – התוצאות לפניכם.

היי אתי, אולי תתחילי בלספר לנו קצת על הרקע המקצועי שלך וכיצד הגעת לעיסוק בתחום ניהול הידע המשפטי?

הי, שמי אתי דדיאשוילי. אני עורכת דין. למדתי תואר ראשון למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ואני בוגרת תואר שני במשפט מסחרי במסגרת תכנית מנהלים בינלאומית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. לפני פנייתי לתחום ניהול הידע עסקתי שבע שנים כעורכת דין בתחום שוק ההון ודיני חברות בשני משרדי עורכי הדין מהמובילים בארץ, כשעיקר עיסוקי התמקד בייעוץ משפטי שוטף לחברות ציבוריות, תאגידים מדווחים וחברות פרטיות במגוון רחב של ענפים במשק בכל ההיבטים העיקריים של דיני ניירות ערך, דיני תאגידים, וכן מגוון עסקות מסחריות. את דרכי המקצועית התחלתי בשנת 2008 במשרד עורכי דין פישר בכר חן וול אוריון ושות', בתור מתמחה ובהמשך כעורכת דין במחלקה העסקית, וכבר אז במסגרת עבודתי קידמתי נושאים הקשורים לגיבוש ולהבניית הידע המקצועי, ולא אחת שימשתי כמוקד ידע והתייעצות בתחומי עיסוקי, כך שהחיבור לתחום של ניהול ידע משפטי היה מאוד טבעי עבורי.

סקרנות אינטלקטואלית מאפיינת אותי לאורך החיים ואני נהנית ללמוד ולהיפתח לתחומי עניין חדשים. כך לפני שנה נחשפתי לתחום ניהול הידע המשפטי – עברתי קורס הכשרה מקיף בניהול ידע, וחזרתי למשרד פישר בכר חן בו הכל התחיל, אך בקדנציה זו כבר בתור מנהלת הידע של הפירמה. הרקע שלי בתור עורכת דין מנוסה ובעלת אוריינטציה טכנולוגית ללא ספק מסייעים לי בתפקידי הנוכחי.

ניהול ידע משפטי כדיסציפלינה מוגדרת כמעט ואינו קיים בישראל. משרדנו הוא בין החלוצים מבין פירמות עריכת הדין בישראל ששם דגש על הבניית הידע המקצועי והארגוני מתוך שאיפה לקדם חדשנות בארגון, ועצם קיום תפקיד "מנהלת הידע" במשרד עורכי דין מקומי, כשהוא טומן בחובו שילוב של היבטים משפטיים וטכנולוגיים, מהווה צעד חדשני כשלעצמו.

מה זה בעצם ״מנהלת ידע״, ולמה צריך כזו במשרד עורכי דין?

בעידן המידע בו אנו חיים ופועלים, הידע הארגוני הוא אחד המשאבים החשובים שיש בארגון, אם לא החשוב שבהם. "ידע הוא כוח" אמר פילוסוף פרנסיס בייקון. ארשה לעצמי להוסיף שידע קולקטיבי הוא בעל כוח. בהקשר זה, תפקידו של מנהל ידע הוא מצד אחד לשמר ידע קולקטיבי של הארגון כדי שעובדיו ידעו היום את מה שידעו אתמול, ומצד שני לפתח ידע חדש כדי שעובדי הארגון ידעו מחר את מה שהם יודעים היום, יפיקו תובנות מפעילות העבר ויעשו עבודה חדשנית.

מנהל הידע בארגון אמון על הנעת כל המערך הארגוני והטמעת תפיסת ניהול הידע כתומכת את התהליכים שבליבת הארגון. בין תפקידי מנהל הידע בארגון ליצור אמון בשיתופיות הידע, לשמש כצומת ידע בארגון, לייעל תהליכי עבודה, לשמש גורם מקצועי האחראי בשיתוף עם "מוקדי הידע" על תהליך בקרת איכות התכנים המוזנים למאגרי הידע, להוביל אימוץ כלים טכנולוגיים חדשים והטמעתם בארגון, ולבסס תרבות ארגונית של למידה וחדשנות.

אני יכולה לתת דוגמה מ"החיים האמיתיים" של תהליך הנעת שינוי ארגוני כזה – בחודשים האחרונים ליוויתי במשרד פרויקט ארגוני גדול של הטמעת מערכת ניהול מסמכים חדשה שנועדה לרכז את הידע הארגוני על גבי פלטפורמה משותפת אחת. כל שינוי באופן טבעי עשוי להיות מלווה בחשש ובהתנגדות מסוימת, ובוודאי שינוי ארגוני כל כך משמעותי שמחליף את כל תשתית העבודה של הארגון. שינוי כזה צריך לנהל, ותפקידו של מנהל ידע הוא מרכזי בהקשר זה. ניגשתי לאתגר זה באופן מתודולוגי וסדור, תוך הבנה ששיתוף עובדי הארגון לאורך כל התהליך הוא תנאי הכרחי להצלחת הפרויקט. לאחר עריכת פיילוט למערכת וקבלת משוב מעובדי הארגון, הכנתי סדרה שלמה של הדרכות מקוונות על שימוש במערכת, כך שהעובדים יכלו לצפות בסרטוני הדרכה און-ליין ובמקביל לתרגל את העבודה עם המערכת, דבר שאפשר כניסה חלקה לפרויקט בעת העלייה לאוויר של המערכת. עבודתו של מנהל ידע כמובן לא נגמרת כאן, ודורשת הטמעה ארגונית באופן שוטף, על מנת לשמר את יעילות המערכת. בחלוף מספר חודשים לאחר הרצת המערכת, ערכתי לאחרונה סקר שביעות רצון מקיף בקרב הארגון, וקיימתי הדרכות פרונטליות לעשרות עובדים במשרד לצורך המשך העמקת מיומנויות העבודה במערכת בקרב הארגון. כעת אני עובדת יחד עם צוות המחשוב על יישום ההערות שעלו בעקבות הסקר כדי שהמערכת תהיה נוחה וידידותית למשתמש באופן אופטימאלי.

כפי שניתן לראות, הטמעת שינוי ארגוני היא תהליך מתמשך, וקיימת חשיבות עליונה לשיתוף העובדים בשינוי הארגוני לאורך כל שלבי התהליך. באופן כללי ניתן לומר כי מטרת ניהול הידע היא לגרום לכך שהידע הנכון יהיה מצוי בידי האנשים הנכונים בזמן ובמקום הנכון כדי שיוכלו לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר. לא בכדי טבע בנג'מין פרנקלין את הביטוי "השקעה בידע תמיד מניבה את הריבית הגבוהה ביותר". משרדי עורכי דין בהגדרה עוסקים במתן שירותים שמוקדם העיקרי הוא ידע ומומחיות מקצועית, ומנהל ידע מהווה "צינור מוביל" של ידע וניסיון ארגוני מצרפי, שהנגשתו לכלל עובדיו תורמת לשיפור איכות התוצר המקצועי ומייעלת תהליכי עבודה באופן המאפשר לעורכי הדין לתת שירות טוב יותר ללקוחותיהם. חשיבות ניהול הידע מתעצמת בארגונים גדולים כגון משרדי עורכי דין גדולים שבנויים כ-one-stop shop. משרד עורכי דין שלא ישכיל להעביר ביעילות ידע בין עובדים במחלקותיו השונות, יתקשה לנצל באופן אופטימאלי את יתרון הגודל שלו.

״מטרת ניהול הידע היא לגרום לכך שהידע הנכון יהיה מצוי בידי האנשים הנכונים בזמן ובמקום הנכון כדי שיוכלו לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר״

מהניסיון שצברת עד כה, מהן לדעתך הבעיות המהותיות ביותר בדרך בה עורכי הדין מנהלים את המידע שלהם כיום?

בשיטת העבודה הטיפוסית של עורכי הדין, כדי ליצור מסמך משפטי עורכי הדין נעזרים במקורות מידע רבים. ניתן לחלק את מקורות המידע לשתי קטגוריות: מצד אחד, מדובר במידע "קשיח" – בדיקות משפטיות (חקיקה, פסיקה, ספרות משפטית וכיו"ב) ודוגמאות של מסמכים דומים; ומצד שני, קיים מידע "רך" – ניסיון פרקטי הנצבר אצל כל עורך דין כשלעצמו וידע פנימי שנאגר בארגון שהוא בבחינת תורה שבעל פה. אם ל"מידע קשיח" במשרדי עורכי דין קיים לרוב תיעוד בצורה כלשהי, הרי ש"מידע רך" כמעט ולא מעוגן בכתב, דבר שמקשה על הבניית ידע מסוג זה ועל הפקת לקחים מפעילות העבר.

הקושי המרכזי מתעורר כשעורך הדין צריך לרכז את כל סוגי המידע האלו בתוך מסמך אחד שהוא מכין, אך לא תמיד כל המידע הזה נגיש לו, מפני שכל אחד מסוגי מידע אלו מפוזר במקומות שונים – אצל אנשים שונים, בספרים שונים, במאגרים שונים. כלומר, הבעיה היא שכל המידע הזה לא מובנה באיזושהי צורה, והשאלה היא כיצד לייבא את כל סוגי המידע לתוך תוצר העבודה שלנו בצורה יעילה?

נקודה בעייתית נוספת היא שבעידן המודרני קיימת הצפת מידע, ונדרש לזקק את המידע ולהנגיש למשתמש רק את המידע הרלוונטי. לפני שבע שנים, יושב-ראש חברת גוגל, אריק שמידט, העריך כי משחר הציוויליזציה ועד שנת 2003, יצרו בני אדם סך של כחמישה מיליארד ג'יגה-בייטים של מידע. באותו מעמד ציין שמידט שבשנת 2010 כמות זהה של מידע הופקה מדי יומיים. הסטטיסטיקה הזו משתנה כל הזמן, ואפשר לחלוק על המספר המדויק של ג'יגה-בייטים של מידע המיוצר מדי יום, אך הנקודה החשובה היא שמדובר בכמות עצומה של מידע שהולכת וגדלה באופן אקספוננציאלי.

ניהול ידע נועד לסייע בפתרון בעיות אלו ככל הניתן ולאפשר הבנייה ואחזור מידע רלוונטי בצורה נוחה ונגישה.

באיזה אופן תורמת הטכנולוגיה לתחום ניהול הידע בכלל, ולניהול הידע המשפטי בפרט?

ניהול ידע משלב בתוכו מספר היבטים – כדי שניהול ידע יצליח ברמה ארגונית נדרשת תרבות ארגונית התומכת בשיתוף הידע ובלמידה, זאת לצד תהליכים עסקיים שבליבת הארגון ותשתית טכנולוגית תומכת. משולש כוחות זה הוא הבסיס של ניהול ידע אפקטיבי. לכן טכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מניהול ידע בכל ארגון, כאשר במקרה של ניהול ידע משפטי, טכנולוגיות משפטיות יכולות לאפשר לעורכי דין להתרכז יותר במה שחשוב ללקוח ועל ידי כך להעניק שירות טוב יותר.

עו״ד אתי דדיאשוילי

כידוע, העיסוק בתחום ניהול הידע המשפטי והשימוש בפתרונות ליגל-טק על ידי משרדי עורכי הדין ברחבי העולם, בעיקר בארה״ב ובאירופה, הוא נפוץ לאין שיעור ביחס לישראל. מהם, לדעתך, האתגרים שמונעים ממשרדי עורכי הדין בישראל להקדיש תשומת לב ראויה לניהול ידע משפטי ולהתחיל להשתמש בפתרונות טכנולוגיים בעבודתם?

ישראל נתפסת כמעצמה טכנולוגית בתחומים רבים דוגמת פינטק, סייברטק וביוטק, אך למרות הבאזז סביב ישראל כ-"Startup Nation", בצד של התפתחות שוק הליגל-טק המקומי, אימוץ הטכנולוגיה המשפטית והעיסוק בניהול הידע המשפטי אנחנו לצערי עדיין בפיגור. אם נחשוב על כך, הרי מי אם לא משרדי עורכי הדין מספקים שירותים שמוקדם העיקרי הוא ידע? השאלה היא מדוע דווקא המגזר הזה שכולו עוסק במידע, הטיפול שלו במידע הוא יחסית בפיגור אחרי תעשיות אחרות?

אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שהתחום המשפטי הוא תחום מאוד שמרני, שבאופן מסורתי לא מאופיין בחדשנות טכנולוגית. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שהכנסת טכנולוגיה חדשה למשרדי עורכי הדין היא משימה מורכבת למדי. לא כל יום מחליפים תשתית טכנולוגית. הדבר כרוך בהשקעה לטווח ארוך ומשרדי עורכי הדין לא בהכרח בנויים להשקעות תכופות מסוג זה.

מגבלות אלו בוודאי אינן מאפיינות את שוק עריכת הדין המקומי בלבד, ובכל זאת, כפי שציינו קודם, תחום ניהול הידע המשפטי ושוק הליגל-טק בעולם הרחב נמצאים בפריחה מואצת. שילוב של מספר היבטים גרם לתופעה זו.  

אז מהן, לדעתך, הסיבות לכך שמשרדי עורכי דין בעולם מרחיבים את העיסוק בניהול ידע משפטי ומאמצים חידושים טכנולוגיים בקצב מהיר יותר מעמיתיהם בישראל?

זו שאלה מורכבות, אז אנסה לתת תשובה מפורטת. אני חושבת שאחת הסיבות המרכזיות להתפתחות מואצת של תחום ניהול הידע המשפטי ואימוץ טכנולוגיות משפטיות על ידי משרדי עורכי הדין ברחבי העולם כרוכה בהשפעות השונות של המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 על הכלכלות המקומיות במדינות אלו. מודל העבודה המסורתי של משרדי עורכי הדין המבוסס על שיטת התגמול לפי שעות לא השתנה עשרות שנים, עד שחל מפנה בשנת 2008 בעת המשבר הכלכלי העולמי שהשפיע באופן חריף על שוק משרדי עורכי הדין בעולם הרחב, בעיקר בארה"ב ובאנגליה, שמאז נמצא במיתון. במציאות שנוצרה כוח המיקוח עבר ללקוחות שלא היו מוכנים יותר לשלם לעורכי הדין לפי שעות ודרשו לקבל יותר שירותים משפטיים בעלות נמוכה יותר. הדבר הציב את משרדי עורכי הדין בעולם הרחב בפני הצורך לבחון פתרונות להתייעלות בתהליכי הפקת תוצרי העבודה, ובכלל זה ניהול ידע משפטי ואימוץ טכנולוגיות משפטיות.

לכך יש להוסיף את היווצרות שחקני שוק אלטרנטיביים שהחלו להוות גורם מתחרה משמעותי בזירה המשפטית העולמית. לדוגמה, LegalZoom [ראו פוסט שפרסמנו על החברה כאן] היא חברת אינטרנט אמריקאית המציעה מסמכים משפטיים מקוונים בעלות מוזלת לאזרחים ולעסקים אשר ידם אינה משגת לשכור שירותיו של עורך דין או לציבור המעוניין לצמצם הוצאות משפטיות. LegalZoom מספקת שירות עבור למעלה מ-3.5 מיליון לקוחות, ויש הטוענים כי המותג שלה מוכר בארה"ב יותר מכל משרד עורכי דין. דוגמה נוספת היא חברת Lawyers On Demand שמאפשרת מיקור חוץ של חלק מהעבודה המשפטית לפי דרישה המותאמת לשלב בו מקבל השירות זקוק לסיוע. שחקנים חדשים מסוג זה קוראים תיגר על שיטת העבודה המסורתית של משרדי עורכי הדין.

אין ספק שהגורם הכלכלי והתעצמות התחרות מצד נותני שירותים חדשים בשוק המשפטי היוו גורם מדרבן להרחבת העיסוק של משרדי עורכי הדין בעולם הרחב בניהול ידע משפטי ולשילוב פתרונות טכנולוגיים בעבודה המשפטית. לעומת זאת, ישראל לא הושפעה באופן ניכר מהמשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008. גם שחקני שוק חדשים בישראל שמציעים שירותים משפטיים מקוונים או שירותי עריכת דין במיקור חוץ עדיין לא תפסו נתח משמעותי של העבודה המשפטית בשוק המקומי. לכן אפשר להבין מדוע לא התפתח תחום ניהול הידע המשפטי ושוק הליגל-טק בישראל בקצב בו הוא התפתח בעולם.

אני חושבת שסיבה נוספת שמניעה את שוק עריכת הדין בעולם הרחב לכיוון של אימוץ חידושים טכנולוגיים בקצב מהיר יותר מישראל היא שההבנה שבמציאות הנוכחית – ובוודאי בעתיד הקרוב – לא מספיק להיות עורך דין מוכשר ומקצועי, אלא נדרש להפגין הבנה אינטרדיסציפלינרית שכוללת התמצאות גם בתחום העסקי ובהיבטים הטכנולוגיים, כבר מתחילה לחלחל לשוק עריכת הדין ברחבי העולם. אם נקביל זאת למודל ה-I, לפיו עורך הדין הוא בעל מקצוע שעיקר מומחיותו היא בתחום המשפט, הרי שהמגמה היא של מעבר למודל ה-T המוכר בעולם הטכנולוגיה, שבו החלק האנכי של האות T מייצג עומק מומחיות בדיסציפלינה מרכזית אחת, ואילו החלק האופקי של האות T מייצג רוחב ידע, כישורים ומיומנויות על פני מספר רב של דיסציפלינות נוספות שהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהן.

ולראיה, השפעתה של הטכנולוגיה על המשפט המעשי בעולם הרחב היא כה גדולה עד שבשנת 2012 שינתה לשכת עורכי הדין האמריקאית את כללי האתיקה הרצויים (Model Rules of Professional Conduct) וקבעה שחלק מחובות האתיקה של עורכי הדין הוא להכיר את היתרונות והחסרונות של שימוש בטכנולוגיה משפטית בטיפול בעניינו של לקוח. כלל זה כבר אומץ על ידי כמחצית מהמדינות בארה"ב. גם המוסדות להשכלה גבוהה המובילים בעולם מתחילים לשלב קורסים טכנולוגיים במסגרת תכנית לימודי משפטים. מודעות זו עדיין לא חלחלה בעוצמה רבה לשוק המשפטי בישראל. הכשרה נוספת מעבר לידע המשפטי מהווה בארץ יתרון שהוא בגדר "nice to have", אך עדיין לא "must have".

גורם נוסף שעשוי להסביר את המעורבות הנמוכה יחסית של הקהילה המשפטית המקומית בשוק הליגל-טק הישראלי הוא שהיצע הטכנולוגיה המשפטית בארץ מצומצם לאין שיעור לעומת מדינות כמו ארה"ב ואנגליה. הדבר לא מפתיע מפני שטכנולוגיות אלו לרוב תלויות שפה שמהווה שיקול מרכזי בכדאיות הכלכלית של פיתוח מוצר טכנולוגי. רוב המוצרים הטכנולוגיים בתחום הליגל-טק תומכים כיום רק בשפה האנגלית, שהיא השפה הבינלאומית של עולם העסקים. גם לגודל שוק עריכת הדין בארץ קיימת השפעה ממתנת על קצב אימוץ טכנולוגיות משפטיות. על מנת לסבר את האוזן, מבחינת סדרי הגודל, מספר עורכי הדין בארה"ב נכון לשנת 2016 עמד על כ-1.3 מיליון עורכי דין, ואילו מספר עורכי הדין בארץ עמד על כ-60 אלף עורכי דין. כמו שאחד ממכריי שעוסק בתחום הליגל-טק אמר: "ברחוב אחד במנהטן יש יותר עורכי דין רלוונטיים מאשר בכל ישראל". לכך יש להוסיף את הנתון שמשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ בקושי נחשבים לפירמה בגודל בינוני בארה"ב והמשאבים שגופים אלו משקיעים בפתרונות הטכנולוגיים הם בהתאם.

״במציאות הנוכחית – ובוודאי בעתיד הקרוב – לא מספיק להיות עורך דין מוכשר ומקצועי, אלא נדרש להפגין הבנה אינטרדיסציפלינרית שכוללת התמצאות גם בתחום העסקי ובהיבטים הטכנולוגיים״

אם כך, נשמע שאת לא כל כך אופטימית לגבי ההתפתחות העתידית של תחום ניהול הידע המשפטי בישראל ושל שוק הליגל-טק המקומי.

זה נכון שבמבט ראשון נראה כי המסקנה המתבקשת היא שלא נראה בקרוב עיסוק משמעותי בתחום ניהול הידע המשפטי או אימוץ של טכנולוגיה משפטית בשוק עריכת הדין הישראלי, אך אני דווקא סבורה שההיפך הוא הנכון.

אמנם שוק עריכת הדין בישראל לא חווה את השפעות המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 באופן חריף, בניגוד לעמיתיו בארה"ב ובאנגליה, אך גם בישראל כמו בעולם חלה ירידה משמעותית בשיטת תגמול העבודה לפי שעות, דבר שעתיד להגביר את הצורך להתייעל, לנהל את הידע ולהיעזר בטכנולוגיה.

בנוסף, משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל נמצאים בצמיחה מתמדת, ועל מנת לנצל את היתרון לגודל הם יידרשו לנהל את הידע באופן יעיל. לכן הגידול המספרי של כמות עורכי הדין המועסקים במשרדי עורכי דין, יחד עם התחזקות התחרות בשוק משרדי עורכי הדין בישראל לאור היותה שיאנית עולמית בהיקף מספר עורכי הדין ביחס לאוכלוסייה, צפויים להאיץ את הצורך בניהול ידע משפטי ובשילוב פתרונות טכנולוגיים בשוק עריכת הדין המקומי.

אני חושבת שזה עניין של זמן עד שפריחת שוק הליגל-טק תתרחש גם בישראל. זוכרים מה אמרה הפיה הטובה לסינדרלה? "Even miracles take a little time״. בדרך כלל בארץ מאמצים טרנדים בולטים מארה"ב באיחור מסוים. אין זה אומר שטכנולוגיות מתקדמות לעיבוד וניתוח של שפה דוגמת מערכות בינה מלאכותית ימצאו את דרכן למשרדי עורכי הדין בארץ כבר מחר בבוקר, אך קיימים גם פתרונות טכנולוגיים אוניברסליים באופיים שלא בהכרח תלויי מקום ושפה, למשל מערכות לאוטומציה של יצירת מסמכים, ויש להניח שקצב אימוצם של כלים אלו על ידי השוק המשפטי בארץ יתגבר עם הזמן. חלק מהכלים מסוג זה כבר נגישים בשוק המקומי. יתרה מזו, הלגיטימיות של מערכות להפקה אוטומטית של מסמכים בעלי אופי משפטי כבר הוכרה בסוף חודש ינואר השנה במסגרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר טענת לשכת עורכי הדין כי גופים המציעים שירותים מסוג זה מסיגים את גבול מקצוע עריכת הדין נדחתה על ידי בית המשפט. 

בסופו של דבר, מה שחשוב בעיניי הוא שאנחנו מתחילים לדון בשאלות אלה ולשקול אותן ברצינות גמורה, דבר שכשלעצמו עשוי להאיץ את פיתוח תחום ניהול הידע המשפטי בישראל ובכלל זה את אימוץ הטכנולוגיות המשפטיות על ידי שוק עריכת הדין המקומי. לדעתי, המסר שידע הוא מפתח להצלחה מתחיל לחדור גם לעולם המשפט בישראל וצפויים שינויים רבים בתחום זה בעתיד. כמו שהכריז רוברט קנדי לקראת משימת שיגור אפולו 11 שבעקבותיה נחת האדם הראשון על אדמת הירח: "We live in interesting times". אז בהחלט יש לנו למה לצפות.

אני לחלוטין מסכים. זו הסיבה המרכזית שאנחנו עמלים על העלאת הנושא לשיח בשוק המשפטי בישראל, ואנחנו כבר רואים את פירות המאמץ. בכל אופן, בהינתן שאנחנו אכן בעיצומו של תהליך, מהן הטכנולוגיות או המוצרים שהכי ״בוער״, לדעתך, להכניס לשימוש במשרדי עורכי הדין בישראל?

ככלל אפשר לחלק את הצרכים הטכנולוגיים של משרדי עורכי דין לשני תחומים עיקריים – האחד מתייחס ליכולת הבניית הידע המשפטי, והשני – ליכולת אחזור המידע המשפטי.

אחד האתגרים המרכזיים בניהול ידע במשרדי עורכי הדין הוא מציאת פתרונות טכנולוגיים המקשרים בין כל מקורות הידע שעורכי הדין נדרשים להם לצורך הפקת תוצרי העבודה בצורה יעילה. לרשותם של מרבית משרדי עורכי הדין הגדולים עומדות מערכות לניהול מסמכים שמסייעות בהבנייה ובריכוז הידע במקום אחד, אך גם לכלים המובילים בתחום זה קיימות מגבלות. מערכות ניהול מסמכים מאפשרות אינטגרציה של מיילים, מסמכים ודוגמאות שזה הרובד של "המידע הקשיח" שדיברנו עליו קודם, אולם כל מקורות הידע "העוטפים" את המסמך ששייכים לרובד "המידע הרך" לא נמצאים במערכות ניהול מסמכים. הדבר מחייב פיתוח סוגים נוספים של מאגרי ידע שילוו את מערכת ניהול המסמכים, וכך נוצר פיצול בין המקום שבו נמצא המסמך לבין הידע העוטף אותו. לדעתי, פיתוח טכנולוגיות שירכזו על גבי פלטפורמה אחת הן את "המידע הקשיח" והן את "המידע הרך" של עורכי הדין הוא הכרחי לניהול ידע אפקטיבי במשרדי עורכי דין.

בנוסף, הכמות האדירה של מידע משפטי מצריכה טכנולוגיות לחיפוש מתקדם שיאפשרו ביצוע מחקר משפטי "חכם", לאו דווקא על סמך הערך הטקסטואלי של הביטוי אלא בהתבסס על משמעותו והקשרו. חיפוש נוסח גוגל לא תמיד מניב תוצאות אופטימליות. דוגמאות של כלים מסוג זה כבר קיימות בעולם – למשל, פריצת דרך אחרונה בתחום המחקר המשפטי כבר מצאה את דרכה אל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארה"ב, Baker Hostetler, שגייס לאחרונה לשורותיו את ROSS – הרובוט המשפטי הראשון מסוגו המבוסס על טכנולוגיית הבינה המלאכותית. עורכי הדין יכולים לשאול את ROSS שאלות בשפה פשוטה ולקבל תשובות למגוון שאלות משפטיות. ROSS מסייע לעורכי הדין לבצע מחקר משפטי באופן מהיר ויעיל יותר, ובכך מאפשר להתמקד במתן ייעוץ משפטי ללקוחות ולספק שירות מקצועי באיכות ובזמינות גבוהה יותר. 

דוגמה נוספת להתקדמות בתחום אחזור המידע היא התפתחות מואצת של כלים טכנולוגיים מתחום ה-e-Discovery . הכוונה לגילוי מסמכים אלקטרוני שהוא תהליך ממוחשב של זיהוי, איסוף, ניתוח, מיון וחילוץ של מידע המאוחסן באופן אלקטרוני בתגובה לבקשה לעיון בחומר במסגרת הליכים משפטיים. כלים טכנולוגיים לחיפוש ומיון מידע המאוחסן באופן אלקטרוני במסגרת הליכי גילוי מסמכים נעזרים במודלים סטטיסטיים לחיזוי הרלוונטיות של מסמכים לתיק מסוים, ולגיטימיות השימוש בטכנולוגיה זו כבר עוגנה בשנת 2012 בפסק דין תקדימי של בית המשפט הפדרלי בניו יורק Da Silva Moore v. Publicis Groupe. בפסק הדין בעניין Da Silva החומר המשפטי שנדרש לנתחו במסגרת הליכי גילוי מסמכים כלל כ- 3 מיליון (!) קבצים אלקטרוניים. בתיקים בעלי נפח מסמכים משמעותי שימוש בטכנולוגיות לחיפוש מתקדם עשוי לצמצם את מספר המסמכים הנבדקים על ידי עורכי הדין באופן ידני ולהוות פתרון יותר יעיל מבחינת הצדדים להליך.

אמנם למיטב ידיעתי פתרונות מתקדמים מהסוג הזה שיתאימו לשוק עריכת הדין הישראלי טרם נראו בשימוש משרדי עורכי הדין במחוזותינו, אך יש לנו לאן לשאוף.

בהזדמנות זו, אני רוצה לתת אות הרגעה עבור מי שחושש כי אימוץ הטכנולוגיה עלול להוות איום על מקור פרנסתנו כעורכי הדין. אין ספק שמקצוע עריכת הדין משנה ועוד ישנה את פניו לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, אך גם לטכנולוגיה יש מגבלות. בעיניי אנו רחוקים מהיום שבו הטכנולוגיה תוכל להוות תחליף לאינטראקציה אנושית ולחשיבה עצמאית ומקורית שמהוות חלק בלתי נפרד ממקצוע עריכת הדין.

אני מאמינה שטכנולוגיה באה לסייע לנו, עורכי הדין, להיות בעלי מקצוע טובים יותר, לעסוק פחות במשימות הטכניות ולהתמקד בעבודה המהותית שלשמה הלכנו ללמוד משפטים מלכתחילה. לדעתי, עורכי הדין רק ישמחו שהקדמה הטכנולוגית תקל עליהם בהתמודדות עם עבודה טכנית ורפטטיבית במהותה. מכאן ועד השתלטות טוטאלית של המכונות על מקצוע עריכת הדין יש כברת דרך ארוכה, ואפילו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בטווח הנראה לעין – ובוודאי נכון להיום – לא מתיימרת לשמש תחליף לעיסוקים שבליבת העבודה המשפטית, כגון הופעות בבתי המשפט, ניהול משא ומתן, וייעוץ משפטי ללקוחות.

לא בכדי המחשב האולטימטיבי של חברת IBM, שניצח שני אלופי טריוויה בשעשועון הטלוויזיה הפופולרי בארה"ב "!Jeopardy", נושא את השם Watson. אמנם הוא נקרא על שמו של המנכ"ל הראשון של IBM, תומס ווטסון, אך אני מאמינה שבבחירת שם זה כיוונו בחברה גם לדבר נוסף, ויש בכך ללמדנו כי מחשב זה מתוחכם ככל שיהיה, לא נועד להחליף את "המומחה" שהוא בעל המקצוע, אלא הוא בא לסייע לו בעבודתו ולהוות תשתית התומכת בו, בדומה לצמד הדמויות הנודע פרי יצירתו של קונן דויל – שרלוק הולמס והעזר כנגדו ד"ר ג'ון ווטסון. אני סבורה כי שילוב זה של מומחיות עורכי הדין עם כלים טכנולוגיים מתקדמים צפוי להרים את שוק עריכת הדין לגבהים חדשים, וכפי ששר פרנק סינטרה האגדי –"The best is yet to come".

"אני מאמינה שטכנולוגיה באה לסייע לנו, עורכי הדין, להיות בעלי מקצוע טובים יותר, לעסוק פחות במשימות הטכניות ולהתמקד בעבודה המהותית שלשמה הלכנו ללמוד משפטים מלכתחילה"

לסיום, נסי אולי ״לזרוק עצם״ ליזמי הליגל-טק שקוראים שורות אלו. מה תמליצי להם לעשות בכדי לשפר את הסיכוי שמשרדי עורכי דין יתעניינו במוצר שלהם?   

עורכי הדין הם אנשים אנליטיים, ספקנים מטבעם ואוהבים לראות עובדות. לכן יזם שמפתח מוצר טכנולוגי בתחום הליגל-טק ושוקל לבוא לעורכי הדין עם הצעה של רעיון יפה וטוב ככל שיהיה לא בהכרח יספק קהל זה. לצערי, בעולמנו, vision נחמד בלבד לא "מוכר" והרעיון מהווה רק תחילת הדרך. לכן הייתי ממליצה ליזמים לבוא עם תכנית מוגדרת ומגובשת עד כמה שניתן, שמראה באופן ברור את הערך העולה מהפתרון הטכנולוגי ומהו ההחזר על ההשקעה (ROI). הטכנולוגיה צריכה להיות זמינה, בהירה וידידותית למשתמש. לא כל מוצר טכנולוגי שקיים כיום בשוק בהכרח עומד בכל אחד מתנאים אלו ולא תמיד ניתן לכמת את הערך המוסף הגלום בהם. ואולי העצה הפרקטית ביותר היא לעשות שיעורי בית, לדעת מי קהל היעד שאליו אתם פונים ומהם צרכיו, שכן עורכי הדין לא מייצגים קבוצה הומוגנית – פתרון שיכול להתאים לעורך דין מסחרי לא בהכרח יענה על צרכיו של עורך דין ליטיגטור.

תודה רבה אתי, שמחנו לארח אותך, ורק נזכיר שמי שמעוניין לשמוע יותר בהרחבה ואף לשאול שאלות על ההתפתחויות בתחום ניהול הידע המשפטי ובטכנולוגיות המשפטיות, מוזמן להגיע למיטאפ הקרוב של Tech&Law ישראל ולשמוע אותך מדברת על הנושא.

בהחלט, מצטרפת להזמנה בשמחה.

אחתום את דבריי בסצנה מתוך סרט "Under the Tuscan Sun" שנחרטה בזיכרוני ואני תמיד רואה אותה לנגד עיניי כשאני חושבת על שילוב של עולם המשפט עם טכנולוגיה מתקדמת ואינספור האפשרויות שהעתיד טומן בחובו:

בין אוסטריה לאיטליה, קיים קטע של הרי האלפים שנקרא זמרינג. זהו חלק תלול וגבוה מאוד של ההרים. על חלק זה של הרי האלפים בנו מסלול רכבת כדי לחבר את וינה וונציה. הם בנו את המסלול הזה עוד לפני שהיתה קיימת רכבת שיכולה לעשות את הנסיעה. הם בנו אותו כי הם ידעו שיום אחד, הרכבת תבוא.״

גם אני בתור מנהלת הידע בונה את תשתית הידע עוד לפני שעומדים לרשותי מכלול הכלים הטכנולוגיים המתקדמים שיוכלו להשיא את ערכו של הידע לטובת כלל הארגון. אני עושה זאת, מפני שאני יודעת שיום יבוא וגם "הרכבת" שלי תגיע, ובעולם דינמי שאנו חיים בו היום הזה נראה יותר קרוב מתמיד. נתראה במיטאפ!

רוצים לשמוע עוד? מתעניינים בטכנולוגיה משפטית? וודאו שאתם מגיעים למיטאפ הליגל-טק השני שלנו ב-27 ביוני! לפרטים נוספים והרשמה חינם, לחצו כאן!