הקשר בין המשפט לבלוקצ'יין – מדוע אנו זקוקים לחוזים חכמים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
dfs
אור בקאי

אור בקאי

ראש תחום ליגלטק

מה הקשר בין בלוקצ'יין למשפט?

נהוג לחשוב שבלוקצ'יין מתקשר אך ורק לcryptocurrency או בשמו היותר רווח "מטבעות דיגיטליים", אשר היו לטרנד החם של 2017, תקופה בה אנשים רצו לרחובות והשקיעו את מיטב כספם רק בשביל לגלות שהגיעו… מאוחר מידי.

ובכן, זה לא הסיפור שאנו מעוניינים להתמקד בו הפעם; האמת היא שמאחורי כל מטבע דיגיטלי ישנה מערכת מורכבת שמפעילה אותו ומסוגלת לבצע דברים הרבה יותר מעניינים מאשר להוות פלטפורמה לכסף וירטואלי – לטכנולוגיה הזאת קוראים טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

לפני שננסה להבין מה הוא הבלוקצ'יין, אולי עדיף שנעמוד קודם על הבעיה שהוא בא לפתור. הניחו לרגע שאת או אתה רוצים לקנות רכב יד שנייה – לעיתים איננו שמים לב, אך לפני שהסחורה עוברת מהידיים של המוכר לקונה היא צריכה לעבור דרך הרבה מאוד ידיים – לפחות ברמה הרעיונית.

הבנק צריך היה לאשר את העברת הכספים במקרה של העברה בנקאית, הרכב צריך היה להיבדק שהוא תקין במוסך, יש חוזה אשר אמור היה (בתקווה) להיחתם ע"י שני הצדדים, משרד הרישוי צריך היה לרשום את החלפת הבעלות וכו' וכו'.

צצות כאן כל מיני שאלות שאינן משפטיות גרידא אלא גם פרקטיות – כיצד אנחנו יודעים שהכסף יעבור אלינו? כיצד אנחנו יודעים שהרכב במצב שהוצג לנו? ההליך שתואר מדגיש את הבעיות הנשנות בכל טרנזקציה העוסקת בהחלפת סחורות בין אנשים זרים – בעיות המתחילות בנושאי אמון, ועד בעיות של חוסר סימטריה של המידע המצוי בידי כל אחד מהצדדים.

בשפה פשוטה, קשה לנו לבטוח באדם זר בעסקה כלכלית משום שאין בידינו את כל המידע אשר נמצא אצלו ושעלול להיות נסתר (מצב הרכב לדוגמא) ובנוסף – ככל שאותה 'סחורה' צריכה לעבור בדיקה של יותר גופים, כך עלות העסקה גבוהה יותר, והסיכוי שמידע 'ילך לאיבוד' בדרך – עולה גם כן.

מה הפתרון כיום?

פלטפורמות תיווך או אנשי אמצע (middle-man) כגון איביי (Ebay), אמאזון (Amazon), איר ביאנבי (AirBNB) או אובר (Uber). מה שעומד במשותף לחברות הללו הוא שכל אחת מהן – בדרכה שלה – עוזרת לבצע חלוקה מחדש של הסיכונים הכלכליים ומבטיחה למתקשרים רמת אמון מסוימת בשירות / במוצר אותו הקונה רוכש – ולנותן השירות – ביטחון מסוים לגבי התשלום אותו הוא מצפה לקבל.

לדוגמא, חברת AirBNB מבטיחה שאם נסעת למילאנו ושכרת דירה לשלושה ימים, תוכל להיות בטוח – ברמת בטחון גבוהה – כי הדירה אכן תהיה שם כשתגיע, ולא – הכסף יוחזר אלייך (לרוב גם בתוספת פיצוי). עם זאת, נראה שפתרון זה אינו נטול כשלים – יש לזכור שהמתווכים גם מנסים להתפרנס, ומייקרים את עלויות העסקה. בשביל להבין עד כמה העלות מתייקרת, יש רק להיכנס לאתר של אמזון ולבדוק מה אחוז העמלה שאמזון לוקח על כל מוצר שנמכר דרכו.

אז היכן טכנולוגיית הבלוקצ'יין נכנסת לפעולה? בגדול, הבלוקצ'יין בא לתת פתרון בלתי-ריכוזי לבעיות שהעלנו כעת – בעיות העולות וצפות לפני השטח בעסקאות בין זרים במציאות הכלכלית שלנו. כלומר, פתרון בו לאף גוף בודד יהיה את הכוח לרכז את מערך העסקאות ובכך להוסיף עלויות.

על-מנת להסביר כיצד הבלוקצ'יין עובד, נסביר בצורה מופשטת את מאפייניו המרכזיים לאור האלמנטים הייחודיים בהם מתעסק הסקטור המשפטי

  1. שקיפות: הבלוקצ'יין פועל במבנה ייחודי המבטיח שקיפות בתהליך. מדובר (כפי שנרמז מהשם) בסוג של מחרוזת או שרשרת דיגיטלית, כאשר כל חוליה (Node) מהווה למעשה תיעוד אלקטרוני של עסקה שהתבצעה בעבר. במידה ונעקוב אחר החוליות נוכל להגיע כל הדרך עד לעסקה הראשונה שנעשתה –החוליה הראשונה בשרשרת. כיצד זה עוזר מבחינה פרקטית? לדוגמת הרכב – בעזרת הטכנולוגיה, מבחינה תאורטית, אוכל לדעת אך ורק מתוך בחינה של החוליות השונות אילו תיקונים עבר הרכב – על שם מי הרכב – כמה ידיים עבר – בכמה נקנה ובכמה הוא נמכר בכל עסקה וכו'.
  2. אמינות: הבלוקצ'יין כולל חסמי פריצה גבוהים במיוחד המקנים אמינות למערכת. מבלי להיכנס לפרטים הטכניים, הבלוקצ'יין מערים מספר חסמים משמעותיים המקשים מאוד את היכולת לתמרן או לפרוץ אל תוך המערכת ולבצע שינויים – ללא אישור של רוב המתקשרים בעסקה או ללא תיעוד מסוים לכך. מדובר באלמנט המעניק אמינות גבוהה יותר למערכות מבוססות בלוקצ'יין.
  3. זרימת מידע: מערכות אלו מאפשרות עבירות גבוהה ואוטומטית של מידע בין המתקשרים השונים – המערכת מעדכנת בצורה אוטומטית את כל החוליות בשרשרת על כל עסקה נוספת או שינוי שנוצר, ובכך מאפשרת ליצור מצב בו כל אחת מהחוליות מחזיקה בכל רגע נתון את כל המידע העדכני ביותר לגבי השרשרת.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין – בעולם המשפט

חברות ליגל-טק (Legal Tech) רבות מנסות לנצל את הפוטנציאל האדיר של טכנולוגיית הבלוקצ'יין בסקטור המשפטי, דוגמא טובה לכך הינה בפיתוח של 'חוזים חכמים' – מושג שמוזכר יותר ויותר בכלי התקשורת השונים.

אז מה בדיוק הופך חוזה – ל- 'חכם' ? נתחיל בהגדרה מעט טכנית – המונח 'חוזה חכם' מתאר חוזה משפטי אשר מאוכסן בצורת קוד בתוך שרשרת הבלוקצ'יין, לרוב בתוך פלטפורמה הנקראת איט'ריום (Etherium). השם אולי מצלצל מוכר, שכן איט'ריום הינה שרשרת הבלוקצ'יין ממנה נובע המטבע הדיגיטלי איט'ר (Ether) – המטבע הדיגיטלי השני בחוזקו אחרי הביטקוין (נכון לימים אלו).

בפשטות, החוזה החכם מתיימר לרתום את המאפיינים הייחודיים של הבלוקצ'יין (המוצגים לעיל) על מנת ליצור חוזה אקטיבי היודע לפקח ולאכוף את עצמו בעזרת שימוש בתהליכים אוטומטיים כגון העברה של תשלום ועדכון אוטומטי של פרטים במילוי התנאים הנדרשים.

לדוגמא, בעת סיכום על מכירה של פטנט, התשלום יעבור באופן מידי מהמוכר לקונה וכמו כן רשם הפטנטים יקבל הודעה אוטומטית על העברת הבעלות על הפטנט, ובכך לחסוך זמן רב, כאב ראש וכסף.

מכאן זה רק הולך ומשתפר – אחד האלמנטים המעניינים ביותר בעולם 'החוזים החכמים' הוא שתאורטית, יש לחוזה חכם את היכולת לקיים כל סוג של חוזה – מהפשוט ביותר (התערבות על משחק כדורגל) ועד לרמת חוזה מסובך כגון חוזה קונסיגנציה מסועף בין מספר שחקנים בינלאומיים גדולים.

השאלה המתבקשת - מדוע שנבטח בחוזה שכזה?

אם נשוב אל מאפייני הבלוקצ'יין, נגלה כי בזכות המבנה הייחודי שלו, החוזה אינו ניתן לשינוי ללא אישור של רוב המתקשרים – וקשה עד בלתי אפשרי לפריצה. בנוסף, כל עסקה נוספת או שינוי מתעדכן אוטומטית בעותק הדיגיטלי השמור אצל כל אחד מהגופים המקושרים אליו, ועל כן נחשב לאמין במיוחד.

היכן עקב אכילס של טכנולוגיית הבלוקצ'יין?

אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין כל כך נהדרת מדוע אנחנו לא רואים אותה סביבנו ככלי סטנדרטי בכל משרד עורכי דין? ראשית, יש לזכור שהמנטאליות של משרדי עורכי הדין עדיין מתפתחת ולמרות שאנו רואים שינויים מדהימים במוכנות של משרדי עו"ד בעולם (ולאחרונה גם בארץ) לקבלת פתרונות ליגל-טק, יש עדיין הרבה מאוד לאן להתקדם.

בנוסף, נראה שעל אף שהרעיון של חוזים החכמים מוכר בעולם עוד משנת 1997, התחום של החוזים החכמים ביחס לשאר מוצרי הליגל-טק (legaltech) עדיין נמצא בשלביו הראשוניים, ועל-כן עולה הרבה מאוד כסף – 'חוזה חכם' רגיל יכול לעלות כ- 7000$ והעלות של חוזה מורכב יכולה להגיע לאזור ה- 45,000$ ויותר. לפי האתר Hackernoon, אין זה יוצא דופן שחברת ליגל-טק המתמחה בחוזים חכמים תבקש אף 100,000$ על 'חוזה חכם'.

כמו כן, נראה שהרגולטור לא ממש יודע כיצד להתמודד עם טכנולוגיית הבלוקצ'יין. בעקבות מצבור הבעיות שנוצרו עקב נושא ה-ICO (הנפקת הון מהציבור דרך מכירה של מטבעות דיגיטליים המבוססים על טכנולוגית בלוקצ'יין) של חברות ההייטק וטירוף הביטקוין של 2017, בלוקצ'יין נהפך למושג מאוד שנוי במחלוקת, ומדינות מסוימות (כגון סין) אף אסרו אספקטים שלמים שלו.

למזלנו ישנם גופים אחדים אשר פועלים על מנת לשנות את המצב. הדוגמא המובהקת ביותר לכך הינו The Global Legal Blockchain Consortium (GLBC) אשר לקחו על עצמם לאגד חברות, ארגונים, משרדי עו"ד ואוניברסיטאות אשר עיצבו את מעמדם איתנה בעולם המשפט והטכנולוגיה על מנת לעצב סטנדרטים שפויים לפיקוח על הבלוקצ'יין ולהוזיל עלויות שימוש עבור כולנו. לנו ב- Tech&Law, פלטפורמת הליגלטק של ישראל, יש את העונג להיות שגריר ישראלי של ארגון מרתק זה.

לסיכום – לטכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) פוטנציאל נרחב להפוך לכלי חזק היכול לסייע לכל אחד מאתנו לחסוך בעלויות עסקה ולבצע מהפיכה אמתית אשר (כמעט) ותייתר את ההתעסקות עם שחקנים ריכוזיים שכל תפקידם הוא לתווך עסקאות. ב- Startup Nation הבלוקצ'יין כבר משחק תפקיד נרחב בתחומים כגוון פינ-טק (Fin-Tech) וזה רק עניין של זמן עד שטכנולוגיה זו תגיע גם לסקטור הליגלטק הישראלי

אנו בRobus מתמחים בייעוץ למשרדי עורכי דין ישראליים ובינלאומיים, ומסייעים ליוזמות עסקיות בתחום הLegal Tech בקידום מיזמים חדשניים בתחום. יש לכם פתרון טכנולוגי בתחום המשפטי? קבעו אתנו פגישת ייעוץ ללא עלות ונשמח לחלוק אתכם מניסיוננו, על מנת לסייע להביא את המיזם שלכם לגבהים חדשים.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד