Robus
תגובה אפשרית אחת להתרחבות המגמה של חדירת פתרונות טכנולוגים לסקטור המשפטי היא חשש. כפי שנכתב כאן בעבר, עורכי דין עלולים לחשוש שבעתיד הנראה לעין אותם פתרונות טכנולוגים ישאירו רבים מהם מחוסרי עבודה. זהו חשש טבעי (אף שככל הנראה בלתי מוצדק), אך ישנה תגובה אפשרית בעייתית בהרבה – סקפטיות. הסקפטיות, ולא החשש, היא שעלולה יותר מכל לפגוע מחר, בעורכי הדין של היום.
התיימרות לחזות את העתיד היא דבר טיפשי. ההיסטוריה של הטכנולוגיה לימדה אותנו שאנחנו יכולים להיות בטוחים רק בדבר אחד – השינוי עצמו. ואכן, הטכנולוגיה הפילה ״חללים״ רבים – מקצועות שחלפו מן העולם, חברות שפשטו רגל ומוצרים רבי-מכר שנעלמו באחת מהמדפים. דבר אחד משותף לרבים מהם – הסקפטיות. המחשבה המסוכנת שהשינוי לא באמת יגיע, ושמה שהיה הוא שיהיה. לסקפטיים הקוראים מאמר זה ניתן היום לומר בביטחון – תחום הליגל-טק הוא איננו טרנד חולף.
הרבה סימנים לכך. ראשית: הכסף. חברת המודיעין העסקי CB Insights פרסמה בתחילת 2017 שמספר עסקאות ההשקעה בחברות סטארט-אפ העוסקות בתחום הליגל-טק הוא הגבוה ביותר אי-פעם. אמון המשקיעים הוא סיבה טובה להאמין שהתחום כאן בכדי להישאר.
שנית: החברות הקיימות. חברות ליגל-טק רבות כבשו השנה פסגות חדשות ומרשימות. דוגמה אחת, הרלוונטית עוד מהשנה החולפת היא ROSS, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה ״רובוט עו״ד״ שהוא, במובן מסוים, סוג של סירי (Siri) אחרי לימודי משפטים. החברה, שהמערכת שפיתחה מאפשרת לעו״ד לשאול שאלות משפטיות בשפה טבעית ולקבל תשובות קצרות, ממוקדות ומסומכות מתוך מאגרים משפטיים ופסקי דין, כבר החלה להפעיל את המערכת שלה במשרדי עו״ד רבים בארה״ב. דוגמה נוספת הוא התאגיד הבנקאי הרב-לאומי הענק, JP Morgan, שהודיע לאחרונה על כך שהכניס לשימוש תוכנת ליגלטק שתחסוך לו מעל 360,000 שעות עבודה של יועצים משפטיים בשנה.
ללמוד, ללמוד ושוב פעם – ללמוד
המשימה הראשונה אחרי אובדן הסקפטיות היא להתעדכן, להכיר ולהעמיק באפשרויות הטכנולוגיות הקיימות היום בשוק. ההיצע בישראל עדיין נמוך עד לא קיים, אך גם זה עתיד להשתנות בקרוב. יש ערך גדול בהכרה של הפתרונות הטכנולוגים שמשרדי עו״ד בארה״ב, בריטניה, אוסטרליה ואירופה עושים בהם שימוש כבר היום – פתרונות דומים יהיו זמינים גם כאן בעתיד הנראה לעין, ולכן מומלץ לייחד זמן וכוח אדם ללמידה מהסוג הזה, ולהשקיע בכך משאבים כבר היום.
כל משרד הוא שונה, וקיימות מגוון דרכים להדביק את פער הידע. משרדים אחדים כבר השכילו להקים קבוצות חשיבה פנים-משרדיות שמקדישות מספר שעות חודשיות ללמידה של התחום דרך הרצאות, מחקרים ואירועים. משרדים אחרים מינו שותף שתפקידו להיות מומחה הליגל-טק המשרדי. כדאי למצוא את הדרך המתאימה למשרד, ולוודא שקיים לפחות מישהו אחד בפירמה שנמצא עם ״האצבע על הדופק״ בכל הקשור לחדירת הטכנולוגיה לשוק המשפטי.
השלב הבא הוא התאמת התשתיות הטכנולוגיות במשרד למאה ה-21. מרבית המשרדים בישראל עדיין מתחזקים שרתים משרדיים על בסיסם מתנהלת הפעילות הממוחשבת של המשרד. מעבר למחשוב ענן, למשל, הוא דוגמה מצוינת לשדרוג טכנולוגי מתבקש, שיתברר כהכרחי בעתיד, אותו כדאי לבצע כבר היום. חלק גדול מפתרונות הליגל-טק דורשים אותו, וגם בלעדיהם מעבר למחשוב ענן יכול לסייע כבר היום לשפר את אבטחת המידע, הזמינות וצורת העבודה בפירמה. אם עורכי הדין במשרדכם אינם יכולים לגשת לקבציי העבודה שלהם מכל מקום ובכל שעה, למשל, אתם עלולים לגלות שמשרדים אחרים מספקים שירות טוב יותר ומהיר יותר ללקוחותיהם, והלקוחות שלכם גם יבינו זאת במוקדם או במאוחר.
הרבה סימנים לכך. ראשית: הכסף. חברת המודיעין העסקי CB Insights פרסמה בתחילת 2017 שמספר עסקאות ההשקעה בחברות סטארט-אפ העוסקות בתחום הליגל-טק הוא הגבוה ביותר אי-פעם. אמון המשקיעים הוא סיבה טובה להאמין שהתחום כאן בכדי להישאר.
שנית: החברות הקיימות. חברות ליגל-טק רבות כבשו השנה פסגות חדשות ומרשימות. דוגמה אחת, הרלוונטית עוד מהשנה החולפת היא ROSS, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה ״רובוט עו״ד״ שהוא, במובן מסוים, סוג של סירי (Siri) אחרי לימודי משפטים. החברה, שהמערכת שפיתחה מאפשרת לעו״ד לשאול שאלות משפטיות בשפה טבעית ולקבל תשובות קצרות, ממוקדות ומסומכות מתוך מאגרים משפטיים ופסקי דין, כבר החלה להפעיל את המערכת שלה במשרדי עו״ד רבים בארה״ב. דוגמה נוספת הוא התאגיד הבנקאי הרב-לאומי הענק, JP Morgan, שהודיע לאחרונה על כך שהכניס לשימוש תוכנת ליגלטק שתחסוך לו מעל 360,000 שעות עבודה של יועצים משפטיים בשנה.
לא להתאהב בדרך בה הדברים נעשים
אלמנט חשוב ביותר לעסק הפועל בשוק משתנה הוא להימנע מ-״להתאהב״ בדרך בה הוא פועל. המפתח הוא כמובן השירות שהמשרד מעניק ללקוח ולא דרכי העבודה הספציפיים שהיו נהוגים בפירמה מאז ומתמיד.
ככל שהטכנולוגיה משפרת את השירות ואת חווית הלקוח שהלקוחות מקבלים מנותני שירות בתחומים שונים, כך הם (וכולנו, למעשה) נהיים חכמים יותר ודורשים לקבל שירות דומה גם בתחומים אחרים. רובנו התרגלנו בשנים האחרונות להזמין מונית מאפליקציה, למשל, ובהתאמה אנחנו דורשים מיותר ויותר שירותים להעניק לנו אופציה דומה. מדוע, הרי, שנאלץ להתקשר לספר או לרופא בכדי לקבוע תור, כשאת המונית אנחנו יכולים להזמין בקליקים ספורים? ואכן, מספרות או מרפאות שטרם מאפשרות להזמין תורים באופן שכזה, ייאלצו לעשות זאת בקרוב, או שהלקוחות שלהם ייבחרו בעסקים אחרים.
חישבו כיצד אתם הייתם רוצים לקבל שירות ממשרד שעורכי-הדין שלכם בעולם שכזה. תהיה התשובה אשר תהיה, הטכנולוגיה יכולה לעזור לכם לעשות זאת. אם לא היום, אז ממש בקרוב.
