מפרקטיקה למיומנות: העולם החדש של עורכי הדין

העולם משתנה בשנים האחרונות בקצב מהיר יותר מאי פעם. בין כל השינויים והטכנולוגיות הצומחות, חשוב מדי פעם לעצור ולחשוב – מה תפקידו של 'עורך הדין' בתוך כל השינויים והקידמה המתרחשים סביב – ואיך השינוי משפיע על דרכי ההתמודדות עם העולם החדש של עורכי הדין?

הפרקטיקה הקלאסית

הפרקטיקה המשפטית הקלאסית, מוכרת לנו כדרך להעברת שירותים ללקוחות בגבולות החוק והאתיקה תוך מומחיות בחוק, שיקול דעת ויכולות שכנוע – בין אם בליטיגציה או בעסקאות. פרקטיקה משפטית זו היא הבסיס המובהק למסלול קריירה של עורכי הדין מזה מאות שנים.

לאורך השנים התפתחה מגמה של פירמות גדולות ומולטידיסיפלנריות שיצרה ריחוק מסוים מהלקוחות עצמם. גודל הפירמה והמבנה הארגוני הנדרש במשרדים מביא לכך שהקשר מול הלקוח נעשה בדרך כלל מול השותף הבכיר, אך למעשה – רוב העיסוק בתיק ובפרקטיקה המשפטית נעשה בידי הצוות הצעיר יותר במשרד.

עובדה זו, מייצרת לעיתים קיבעון וחוסר הסתכלות על הפריזמה העסקית כולה, האתגרים העסקיים והערכת הסיכונים של לקוחותיהם הנובע בין היתר מחוסר ידע, ומהכרות מצומצמת עם העולם העסקי והטכנולוגי, וכמובן – מתרבות ארגונית מסורתית – ובמידה רבה מיושנת.

פרקטיקה משפטית לעומת מיומנויות משפטיות רחבות

בשנים האחרונות חל שינוי בעולם הידע המשפטי כך שהוא אינו ממוקד יותר רק לעיסוק המשפטי הטהור- נעשתה הבחנה בין העיסוק המשפטי בפועל (Legal Practice) המוכר לכולנו – לבין מיומנויות משפטיות, המהוות למעשה את עולם היכולות והערכים שהידע המשפטי מקנה.

היום, בנוסף למיומנויות המסורתיות הכוללות יכולות משא ומתן, שכנוע, תמצות ועוד – נדרשים עורכי הדין גם למיומנויות עסקיות וטכנולוגיות. אופן ההסתכלות שכזה על עולם המשפט רלוונטי למגוון רחב של בעלי עניין קיימים ועתידיים בסקטור – סטודנטים למשפטים, אנשי אקדמיה, לקוחות, יזמים טכנולוגים בתחום המשפט ועוד.

הבחנה זו היא חשובה מכיוון שהשינוי המהותי שמערכת המשפט עוברת (בדומה גם לתעשיות נוספות) מגיע מהתפתחות הטכנולוגיה: ממקצוע שפעל באופן בלעדי על ידי עורכי הדין ופרקטיקה מסורתית רבת שנים, המשפט הופך לכזה המושפע מטכנולוגיות חדשות, ונושאים כמו Big Data, בינה מלאכותית (AI) וחדשנות (innovation) לא רק משפיעים , אלא גם בדרך להוביל את התחום.

כל שינוי במקצוע גורר עימו שינוי בציפיות – ולכן מצופה מעורכי הדין כיום – למשל בראיונות עבודה למשרדים – להציג עם סט כלים וידע נוסף, עסקי או טכנולוגי המקנה ערך מעבר לדרישות הבסיסיות לעורך דין מתחיל.

דרך החשיבה החדשה העוסקת ב- 'מיומנות משפטית' התעוררה כמענה לצורך שנבע מדרישות השטח עצמו. צרכנים של עולם המשפט (בעיקר בתחום המסחרי) החלו לייצר את ההבחנה בין עניינים משפטיים הדורשים עורכי דין מוסמכים, לבין נושאים שבעבר יוחסו לפתרונה של מערכת המשפט וכיום עוברים לאפיקי שירותים משפטיים אלטרנטיביים, בהם מושקעים כספים רבים.

חלק מסטרטאפים אלו משתמשים בטכנולוגיה במטרה להחליף את פעילות עורך הדין. לדוגמה, חברות יכולות לשכור את שירותיה של חברה טכנולוגית המציעה חוזים חכמים. אחרים מציעים שירותים העוזרים למקסם את היעילות של תהליכים משפטיים ואת ההתמקצעות בפתרון הבעיה.

לדוגמה לאופלקס (LawFlex) היא חברה שהוקמה במטרה לבצע מיקור חוץ של שירותים משפטיים בישראל. כאשר משרד עורכי דין זקוק לעורך דין מומחה בתחום מסוים למשימה קצרת טווח, לאופלקס מבצעת את החיבור ובכך מייעלת את התהליך ומצמצמת עלויות עסקה לכל הצדדים. כאשר מוקצה עורך דין לצוות המשרדי שהוא בעל וותק וידע מספק בתחום בו פועלים לעיתים זה מסייע בפתרון פערי המידע מול הלקוח. 

שינוי זה נעשה גם ברמת המדינה – סמכויות שיפוט שונות החלו לפתוח דלתות לבעלי מקצוע שונים – כאלו שאינם עורכי דין – לבצע משימות שבעבר היו בלעדיות לסקטור המשפטי. לדוגמה בבריטניה, The Solicitors Regulatory Authority (SRA) צמצמה משמעותית את רשימת הפעילויות המפוקחות אשר דורשות רישיון עו"ד.

התחום המשפטי גם מיוצא לחברות גדולות אחרות בתעשייה העסקית, לדוגמת משרדי רואי החשבון הגדולים- הBig Four – המעסיקים עורכי דין רבים בשורותיהם, אך בניגוד לפירמה המשפטית – מעסיקים בנוסף גם מהנדסים, אנליסטים, יועצים, אנשי טכנולוגיה ועובדים נוספים הפועלים בתחומים משיקים.

הצפי הוא שמספר עורכי הדין בחברות אלו יגדל בשנים הקרובות הן בשל ביקוש מצד הלקוחות –  והן בשל הלחץ הגובר על מציאת מודלים אלטרנטיביים לשירותי הפירמה המסורתית. בעבור עורכי הדין שיעבדו בחברות אלה, עולם המשפט – החוקים והתקדימים יהיה כלי חשוב מאוד שישמש אותם – אך לא יהווה את הפרקטיקה היחידה.

מגמות אלו לא יעלימו את המקצוע המשפטי מהמפה אלא רק ירחיבו את סט המיומנויות הנדרש, ויתרה מכך- הלך רוח שונה, השם דגש בעיקר על הלקוחות. בשוק התחרותי של היום, הוספה של מיומנויות עסקיות וטכנולוגיות למקצוע המשפטי – לדוגמת ניהול פרויקטים, ניתוח מידע ועוד – יסייעו למנף את הידע המשפטי, לתת פתרונות ממוקדי לקוח ואף למשוך עוד לקוחות.

כמו כן, ישנם נושאים שבינתיים נשארים בבלעדיות של  הפירמות השולטות בשוק ומנהלות תיקים שדורשים רמת מומחיות גבוהה במיוחד ('תיקי פרימיום'), בדגש על תיקים מהותיים ותקדימיים – שלא פעם קובעים את גורלם של גופים עסקיים.

חברות הטכנולוגיות שצמחו ושמציעות שירותים משפטיים (חברות ליגלטק – Legal Tech) לא מתיימרות לנכס לעצמן את אותם תיקי פרימיום עבורם נדרשת מיומנות משפטית מורכבת, אלא שירותים משפטיים אחרים. ספקי השירותים האלטרנטיביים (Alternative Legal Service Providers) לעיתים מציעים חבילה הרבה יותר אטרקטיבית מהפירמות, שכן בנוסף לשירותים המשפטיים הם מציעים גם לשים את הלקוח במרכז, ליצור חיבור לDNA של העסק, ארגון מבני, מודלים כלכליים, פלטפורמות טכנולוגיות, מולטידיסיפלינריות, יעילות ועוד.

מה צופן העתיד?

מכיוון שנושא זה הינו יחסית חדש באג'נדה הציבורית היומיומית, עורכי דין רבים אינם מוכנים לשינוי זה, ופקולטות למשפטים ברחבי העולם עדיין מתמקדות בדוקטרינות ותיאוריות – למרות שהמשרות המוצעות לבוגרים טריים אינן מתמקדות כלל בידע בזה. פירמות רבות עדיין לא שינו את הקריטריונים לקבלה לעבודה, אך מספר פירמות גדולות כבר השיקו שירותים נלווים הקשורים ל"ביזנס של המשפט" – הדורשים מרחבי עבודה ותהליכים שלרוב חסרים בפירמות.

המסקנה היא, שהמשפט לאט לאט חוזר להיות מקצוע בתחום מתן השירותים ללקוח. הידע המשפטי הפך להיות מיומנות שניתן למנף עם כישורים נוספים, עורכי דין שנמצאים באמצע הקריירה שלהם נתפסים ממש באמצע השינוי המתרחש בעולם זה וצריכים להסתגל לכך.

ובעבור כל מי שרוצה להיות עורך דין – אנחנו אופטימיים, הדרך לקריירה משפטית מוצלחת ומלאת ערך קיימת. השינוי בתפיסה מתחיל לצבור תאוצה – טיפ מאיתנו הוא תתחילו להתעניין במגוון רחב של תחומים, עוד ידע אף פעם לא גורע ולרוב הוא רק מוסיף 😊

*** מאמר זה מבוסס, בין היתר, על מאמר מרתק של מארק כהן שפורסם ב- Forbes – קישור למאמר.