מאמר אורח: קצת היסטוריה – על נסיונות מפעם להפוך משפט לקוד

בשנות ה-80 עמלו כמה חוקרים מטעם ה-Imperial College הבריטי על מימושו של חלום ישן, ועל הפיכת חוק בריטי לקוד מחשב לוגי הניתן להרצה.

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על ליגל-טק? הרשו לי להניח שהכוונה לרוב היא למגמה עכשווית שהתחילה לכל היותר לפני עשור וקצת, של תעשייה שחרתה על דגלה את פיתוחם של כלים מבוססי קוד, תוכנה וטכנולוגיה הנותנים פתרונות משפטיים חכמים, נגישים, אפקטיביים ויעילים.

המאמר הקצר הזה יראה שעל אף שהמושג הופיע לא מזמן, הרעיון המסתתר מאחוריו אינו חדש. למעשה מדובר בדחף ישן, אולי אפילו עתיק, של הפיכת החוק והמשפט, על סיבוכיו ומורכבותו, לשורת כללים פורמאליים ולוגיים שבמרוצת הזמן יהיו ניתנים להרצה במחשב.

השנה היא 1986: קבוצה קטנה של חוקרים מטעם המוסד הבריטי המכובד, ה-Imperial College, מפרסמת מאמר קצר תחת השם "The British Nationality Act as a Logic Program". כמה שנים לפני כן, ב-1981, נחקק בבריטניה חוק אזרחות חדש. עורכי הדין אשר עסקו אותה עת בתחום נדרשו לחישוב מסלול מחדש – מדובר היה ברפורמה משמעותית בתחום שהוסדר לעומק ולרוחב לאחרונה אי שם בשנת 1948.

הרפורמה דרשה מעורכי הדין המנוסים ביותר שיעורי בית, אך החוקרים של האימפריאל קולג' מצידם זיהו הזדמנות נהדרת לתרגל טכנולוגיות של בינה מלאכותית ועל הדרך לפתח תוכנה משפטית. המשימה: לתרגם את החוק לשורת כללים לוגיים, כך שאפשר יהיה להמיר אותם לשפת קוד ולפתח תוכנה ש"תבין" בסוגיות משפטיות בתחום האזרחות. בשביל החוקרים זה היה בעיקר ספורט ואתגר, אך הם דמיינו שאולי בסופו של דבר יהיה אפשרי לתת גם פתרונות משפטיים אודות למאמץ.

זה הזמן לזכור את הקושי שבו נתקלו רבים, עוד מימיו הראשונים של המחשב באמצע המאה ה-20, בהפיכת משפט לקוד. המשפטן המצוי יודע שכל משפט ומילה מולידים פרשנויות שונות ולעיתים סותרות. הוסיפו לכך את העובדה שחקיקה, במיוחד בתחומים סבוכים כמו אזרחות, היא מלאת הגדרות מסובכות, אזכורים של חוקים ישנים, מלל דו-משמעי, מושגי שסתום, וגם ויכוחים פוליטיים פרשניים – וקיבלתם אתגר מורכב מאין כמותו. לשם הדוגמה – כיצד הייתם אתם מתרגמים תנאים כגון "ידיעה מספקת של השפה האנגלית" או דרישה לסבירות כגון – "מי שיש לו סיבה סבירה", לשפה לוגית?

אבל את החוקרים האתגר הזה ממש לא הרתיע – אם רק יצליחו להתגבר על הדו-משמעות הטבועה בחוק, הם יוכלו להתהדר בהצלחה מחקרית מרשימה. לשם כך הם גייסו את סך הידע של חברי הקבוצה, שכלם הישר, ונסיונם בשפת הקוד Prolog שפותחה בשנות ה-70 על ידי שני צרפתים.

במאמר המסכם את פועלם, מסבירים החוקרים שתרגום החוק לשפת קוד פורמאלית מחייב בראש ובראשונה לחשוף את המבנה הלוגי המסתתר מאחורי החוק הסבוך, ואת הקשרים והיחסים בין חלקיו השונים של החוק. יתרה מכך, מרגע שהכריחו עצמם החוקרים "לנקות" את הקוד ממילים מיותרות ולהפוך אותו לסדרת כללים לוגיים, הם יכלו לזהות סתירות וטעויות. ובקיצור, המון דברים שגם עורך דין מנוסה ידע להסביר רק עם הנסיון בנבכי חקיקה מרובת פרקים ותתי-פרקים, הצליחו החוקרים לחשוף על-הדרך בזכות תרגום החוק לקוד.

במאמר מובא תרשים המדגים את שש הדרכים החלופיות שבהן ניתן לזכות באזרחות בריטית על פי החוק: