מבט אל עתיד עריכת הדין בעשורים הבאים

הכי יעיל, ללא מגע, בלי צורך להיפגש פיזית – נדמה שברוח הזו רוב חברות הטכנולוגיה משווקות את מוצריהן בעולם כיום. הפיתוחים הטכנולוגיים בעשורים האחרונים שינו את חיינו כמעט בכל אספקט, שינוי שלא פסח גם על תחומים שנחשבו 'מסורתיים' – לרבות הסקטור המשפטי.

אבל איך ניתן לאמץ פתרונות טכנולוגיים בתחום בו מושרש הצורך לפגוש את הלקוח באופן פיזי? כיצד ייטמעו טכנולוגיות שנועדו לייעל עבודה במגזר שתזרים המזומנים שלו נשען על שיטת חיוב שדה-פקטו מעודדת ניצול משאבים באופן שאינו ממקסם יעילות?

כדי להבין על מה מדובר, יצאנו לבדוק מהן התחזיות לעתיד, ומהם השינויים הקריטיים שהמקצוע המבוקש ביותר בישראל צריך לעבור (ובמחילה מהמתכנתים):

1. עבודה משפטית גמישה

בבסיס שיטת החיוב עבור עבודה של עורך דין יש התנגשות עם הכיוון אליו הקדמה והטכנולוגיה דוחפות – לניצול באופן היעיל ביותר של הזמן. מה הסיבה שעורך דין יעבוד יותר מהר אם באופן הזה הלקוח ישלם לו פחות (או כשכיר יכניס פחות כסף לקופת המשרד)? הדרך להגיע לעתיד טוב יותר (במסגרתה עורכי דין יוכלו לעבוד באופן יותר 'הייטקיסטי') הוא על ידי שינוי שיטת החיוב השעתית. על מנת להטמיע שינויים טכנולוגיים בסקטור המשפטי, יש לשנות את האופן המיושן מאוד שבו התחום מעריך את עצמו.

2. טכנולוגיה כאידיאולוגיה:

כיום, תכליתם של רוב המוצרים הטכנולוגיים המוטמעים במשרדי עורכי הדין הינו אוטומציה של משימות יומיומיות שכיחות שלרוב נעשות על ידי עורכי דין זוטרים או מתמחים. למרות שמדובר בשינוי מבורך (ועל כך יעידו מתמחים רבים), לא מדובר בשינוי אמיתי של נורמות עבודה. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים שההשקעה הכספית של משרדים במערכות טכנולוגיה פנימיות עומד על פחות מ- 1% מהרווחים המשרדיים. בהשקעה זוטרה זו לא מדובר באמת ב'מהפכה טכנולוגית' אלא בשינוי אפסי למדי. כדי להיכנס באמת לעידן המודרני, על המשרדים הגדולים לאמץ נורמות מעולמות ההייטק – כשבראשם ניתוח דאטה (אם על ידי שכירים קיימים או על ידי גיוס אנליסטים מיועדים למשרד) והפקת לקחים על עבודת הפירמה באמצעות ניתוח הדאטה לרבות בהיבטים פיננסיים (קישור).

3. העובד במרכז

במחקר שהתפרסם לאחרונה, נשאלו מעל 2,000 עורכי דין – "מהי התכונה שלדעתכם המעסיק שלכם הכי מעריך בכם בתור עובדים". כשליש מהמשתתפים השיבו שהיכולת לייצר ערך כספי עבור המשרד היא התכונה המוערכת ביותר. מדובר בהשפעה שלילית נוספת לשיטת החיוב המושרשת במקצוע, הפעם בפן הקוגניטיבי. ככל ועבודת עורך הדין מוערכת בכמות שעות החיוב, נוצרת נורמה שבה העובד הוא זה שמחייב מספר שעות מקסימלי. שיטה זו פגומה גם בהיבט התועלתני (הרי מי שמצליח לעשות את עבודתו במהרה לא רק שלא מתוגמל אלא להיפך) אך מעבר לכך מביאה לכך שמנהלים מעריכים ביתר עובדים 'שהנוכחות' שלהם בדוחות החיוב רבה יותר. לא קשה להבין מדוע עורכי דין רבים נוטשים את המקצוע לאחר זמן קצוב (כ- 40% מהנשאלים שקלו לעזוב את התחום) או חווים משברים מנטליים קשים. נכון, כבר לא מעט משרדים בישראל מאפשרים לעורכי הדין שלהם לעבוד באופן היברידי לפחות יום אחד בשבוע, אך השינוי המתבקש הינו שורשי הרבה יותר.

עתיד עריכת הדין הינו מקצוע שבו בעיני משרדים משקיעים בחומרה החשובה ביותר בכל משרד – החומר האנושי. בנוסף לכך, שינוי נורמות עבודה (שכבר החלה עם עליית שכר העובדים ו'פינוקים' משרדיים שכיחים למדי) ואימוץ טכנולוגיות (LegalTech) שמקלות על עבודת הנמלים של תחתית שרשרת המזון המשרדי תביא לכך שעורכי הדין המוכשרים ביותר ולא 'הנוכחים' ביותר מתוגמלים על ידי מעסיקם.

4. הנגשת מערכת המשפט לכולם

חייבים לסיים עם תחזית אופטימית. כיום המערכת המשפטית סובלת מחסרון חברתי בעייתי למדי – אחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה לא יכול להרשות לעצמו ייעוץ /ייצוג משפטי בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. כך נוצר מצב שרבים מאלו שמשתייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך מוותרים עוד מראש על זכויות או על סעדים המגיעים להם בשל ההשקעה הכספית שגלומה בכל תביעה. כפי שאפשר לראות בסקטורים 'מסורתיים' אחרים, כשטכנולוגיה מוטמעת ומשולבת בעבודה היומיומית, העלות של השירות עצמו יורד דרסטית (למשל עו"ד שפוגש יותר לקוחות ביום יוכל להרשות לעצמו לדרוש שכר מופחת) – דבר שיאפשר לאוכלוסיות רבות יותר 'נגישות משפטית'.

לסיכום, יש הרבה סיבות לתקווה, אך בטרם הקהילה המשפטית תוכל להנות מפירותיו של הקדמה המודרנית, חייבים לשנות דפוסי התנהגות שליליים שאימצנו במהלך השנים. עם דחיפה חיובית שקיבלנו במהלך מגפת הקורונה לאימוץ פתרונות טכנולוגיים, יש לקוות שנמשיך במגמה הטכנולוגית שכבר מראה את אותותיה. ייתכן שהמשך השינוי יקרה רק בעת "חלופת הדורות" בין הוותיקים במקצוע, שעצם ההסתברות לשינוי גורם אצלם להרתעה עמוקה (You can’t teach an old dog new tricks) או כתוצאה מאירוע גלובלי אחר (אבל רק לא עוד מגפה, הספיקה לנו אחת), אבל מה שבטוח – עריכת הדין בעוד מספר שנים תראה אחרת לגמרי מזו שאנו מכירים היום, וקרוב לוודאי שלטובה.