עבודה בעולמות ה- Legal Tech – דברים שחייבים לקחת בחשבון

desk-gf19ebfa63_1280
תמונה של עו״ד מתן יעקובי

עו״ד מתן יעקובי

מי שמכיר את שוק עריכת הדין זיהה כבר לפני שנים מגמה בעייתית של בריחת עורכי דין צעירים עם וותק של עד 5 שנים מהמשרדים החוצה לתפקידים משפטיים בחברות (ובכלל, בריחה מחוץ למקצוע). הקורונה שפרצה לחיינו בשנת 2020 עצרה את החיים מלכת, הוסיפה שמן למדורה וגרמה לעורכי דין רבים (אף יותר) לעצור ולחשב מסלול מחדש. אבל… לאן? ובכן, אותה קורונה שגרמה לאנשים לחשוב, הניעה עוד כמה תהליכים על הדרך, וביניהם גם בעולמות הליגלטק (ובמאמר זה –  LegalTech) – טכנולוגיה בעולם המשפט.

בתקופה קצרה יחסית ראינו עלייה בהקמת חברות LegalTech מתוך הבנה שהעולם משתנה ומה שהתאים בעבר פחות מתאים היום. הצורך בהכנסת טכנולוגיה לעולם המשפט הפך לברור לכל. התהליך הזה לא חמק מעיני עורכי דין שחיפשו דרך החוצה מהמשרדים, ולא הרבה זמן לאחר מכן גם הם התחילו לשאול בקול רם – איך מגיעים לעבוד בחברות LegalTech? התשובה אגב, שבשלב זה ההיצע קטן מהביקוש ולכן לא פשוט להתקבל, אבל אם כבר החלטתם לנסות ואתם שוקלים את המעבר הזה יש כמה דברים שאתם חייבים לקחת בחשבון.

(1) הסיכוי שלכם להתקבל תלוי הרבה בתחום ההתמחות שלכם ובוותק שצברתם 

רוב מיזמי ה-LegalTech מבקשים לענות על צרכים משפטיים – מסחריים שמתעוררים במהלך חיי החברה, ולכן אם התמחתם במשפט מסחרי ויש לכם אנגלית ברמה טובה, יש לכם סיכוי לא רע להשתלב בחברה שעובדת בעריכת הסכמים או בנושאים תאגידיים. אם אתם מתמחים בעולמות הנדל"ן, הליטיגציה והתובענות הייצוגיות, לא מן הנמנע שתצליחו למצוא את מקומכם בעולם ה- LegalTech, אבל הסבירות לכך נמוכה יותר באופן יחסי.

לגבי שאלת הוותק – כמובן שכל מקרה לגופו, אבל הרבה פעמים יחפשו לשלב עורכי דין עם ניסיון של לפחות כמה שנים. הסיבה פשוטה – לרוב יגייסו למיזמים מהסוג הזה עורכי דין שישמשו כאוטוריטה מקצועית או כמנהלי פרויקטים. בשני המקרים האלה, יש ערך לידע המקצועי שלכם שלפחות על הנייר, גדל עם הניסיון שצברתם לאורך הדרך.

(2) לא חייבים להיות בוגרים למדעי המחשב, אבל אם אתם טכנופובים – שקלו שוב את עתידכם המקצועי

עורכי דין רבים נוטים לחשוב שהדלת לעולם ה-LegalTech סגורה בפניהם כי אין להם רקע טכנולוגי. אז נכון, קיימת עדיפות ברורה לאנשים שיש להם לכל הפחות אוריינטציה טכנולוגית, אבל ממש לא חייבים להיות מומחים טכנולוגיים או בוגרים למדעי המחשב.

למען הסר ספק, אם אתם טכנופובים או שאתם לא מבינים מה החברה עושה, כנראה שתתקשו לעשות את המעבר לעולם הזה כי בסופו של יום חברת LegalTech מבקשת למכור מוצר טכנולוגי. אם אתם לא מבינים את המוצר – אין לכם מה לחפש שם, אבל זה נכון לגבי כל חברת הייטק, לאו דווקא בעולמות ה-LegalTech.

(3) תחום ה-LegalTech עדיין לא יציב

לפני שאתם משחררים את העניבה ועוזבים את המשרה היציבה והבטוחה במשרד עורכי הדין שאתם עובדים בו, כדאי לזכור שתחום ה- LegalTech בארץ עדיין נמצא בחיתוליו. ממש כמו ילד קטן שלומד ללכת, הוא עדיין לא יציב ולא מן הנמנע שההרפתקה שאתם צפויים לצאת אליה תסתיים מוקדם מהצפוי.

בעוד שבשנת 2021 הושקעו בסטארט-אפים מעולמות ה- LegalTech כספים רבים, שנת 2022 מסתמנת כשנה פחות מוצלחת מהבחינה הזו, ויש לכך השפעה בחלק מהמקרים גם על המשך פעילותן של אותן החברות. הירידות האחרונות בבורסות בעולם (שמכות במיוחד בחברות בתחום הטכנולוגיה), נותנות את אותותיהן גם על מיזמים בתחום ה-LegalTech, וכתוצאה מכך משקיעים לא ממהרים להוציא כסף מהכיס.

חברות שעובדות במודל של סטארט-אפ תלויות בכסף הזה ואם הן לא יצליחו לגייס משקיעים, זה עלול לבוא על חשבונכם. בהתאם, אם אתם נמצאים בשלב בו היציבות התעסוקתית חשובה לכם במיוחד, כדאי שתיקחו את מצב השוק בחשבון.

(4) התרבות הארגונית – הייטק

התרבות הארגונית במשרדי עורכי דין שונה בתכלית מזו שקיימת בחברות LegalTech. בעוד שבמשרדי עורכי דין ההיררכיה ברורה והוותק משחק תפקיד משמעותי, בחברות LegalTech הוותק הוא לא בהכרח פקטור, וגם מי שנמצא בתפקיד ניהולי לרוב יהיה יותר קשוב ופתוח להצעות ייעול של אלו שנמצאים בתפקידים אחרים.

בעולם ה-LegalTech, בדומה לתרבות ששוררת בעולמות ההייטק, יותר מקובל לשאול שאלות וגם לדרגים הזוטרים יש בחלק מהמקרים יותר חופש פעולה לעומת עמיתיהם הזוטרים בעולם עריכת הדין. יש יתרונות וחסרונות בכל אחת משיטות העבודה ואפשר להתווכח מה עדיף, אבל אם אתם מתכוונים לחצות את הכביש אתם צריכים לזכור שהנורמות המקצועיות (והחברתיות) שהיו מקובלות במשרד עורכי הדין לא דומות לאלו שקיימות בעולם החדש שבחרתם.

(5) אם זה טוב ואם זה רע, אין עוד דרך חזרה (?)

חלק גדול מעורכי הדין ששוקלים מעבר לעולם ה-LegalTech חוששים (ובצדק) ממצב בו יצליחו במעבר ויגלו מיד לאחר מכן ש- 'הדשא של השכן לא ירוק יותר' ושהם עשו טעות. מה אז? האם המשרדים הפרטיים יקבלו אותם בחזרה בזרועות פתוחות?

ובכן, זו שאלה טובה ועם כל הצער שבדבר – אין תשובה חד משמעית, אך היו בטוחים שככל שהזמן שתבלו מחוץ למקצוע יהיה ארוך יותר, הסיכוי שלכם להצליח לחזור לתפקיד של עורך דין במשרד יהיה קטן יותר. למעשה, גם אם תחזרו, ייתכן שתאלצו להתפשר על תנאים או על שכר, או אפילו על המשרד שאליו תרצו להגיע כדי לעלות בחזרה על הסוס.

מצד שני, אם אחרי 3 וחצי שנים של לימודי משפטים, שנת התמחות אחת לפחות, מבחן לשכה לא פשוט ועוד כמה שנים בפרקטיקה החלטתם שדי, נמאס לכם (!) – כנראה שהסוס הזה פשוט לא בשבילכם. אז נכון, חבל על המקצוע, אבל חבל יותר לקום כל בוקר עם תחושה שאתם לא נמצאים במקום שאתם אמורים להיות בו.

לסיכום

תפקידי LegalTech הופכים מיום ליום ליותר מושכים בעיני עורכי דין, אבל הסבת מקצוע, גם אם לתחום שיחסית קרוב לתחום העיסוק הקודם שלכם, היא אף פעם לא עניין של מה בכך. אם אתם שוקלים לשנות כיוון בקריירה כדאי שתשקיעו זמן ומחשבה בנושא. עצרו, חשבו על הסיבות בגינן אתם בוחרים לעשות את השינוי ועל ההשלכות שיכולות להיות למעבר כזה ועל האתגרים שצפויים לכם. אם אחרי זה גמרתם בדעתכם והגעתם למסקנה שזו הדרך הנכונה עבורכם – צאו לדרך בכל הכוח להרפתקה חדשה ומרגשת 😊

גלילה לראש העמוד