מאז כבו האורות על כנס הליגלטק שאירחנו בשבוע שעבר, אנו ממשיכים לקבל עוד ועוד בקשות ופניות בשלל נושאים, בין היתר, להעלאת סיכום האירוע לטובת אלו שנבצר מהם להגיע. אז עבור אלו מכם שלא היו בין אורחינו (למעלה מ - 300 במספר), להלן סיכום כנס הליגל טק הגדול והמשמעותי ביותר עד כה בישראל.

תצוגת ויריד חברות ליגל טק מובילות

בין כוס בירה צוננת לכריכי ביס, קיבלו את פניהם של הבאים בשערי המתחם המרהיב, 16 (!) חברות וסטארטאפים בתחום הליגל טק הפועלות בישראל ובחו"ל, שהציגו לבאי הכנס את פעילותם.

אורחי הכנס זכו להצצה ראשונה מסוגה על תמהיל החברות הפעילות  והפועלות בשוק בתולי זה. בין החברות ניתן היה למצוא  חברות הזנק בתחילת דרכן וכן חברות טכנולוגיה ותיקות. בחלל האויר נשמעו הסברים מלומדים, כרטיסי ביקור הוחלפו וחברויות חדשות נרקמו... ככה נבנית קהילה!

לרשימת החברות שהשתתפו בכנס ופרטים אודותיהן לחצו כאן.

עבור מי מכם שפספס את האירוע או הגיע מעט באיחור, ריכזנו גם כאן את פרטי החברות המשתתפות. העבירו את העכבר על לוגו החברה עבור תקציר אודותיה, ולחצו עליו בכדי לנווט  לאתר הבית הרלוונטי.

openSource CM

openSource CM is an extremely important cost-effective solution saving companies significant amounts of funds in managing contracts by completely transforming how they manage risk, enabling them to shorten sales cycles and reduce costs.

״המטרה העיקרית שלנו היא ליצור קהילה״

ראשון לעלות לבמה היה עו״ד זהר פישר, מייסד משרד Robus, והאיש שהביא את בשורת הליגל טק לשוק בישראל. לאחר שבירך את באי הכנס, הדגיש כי תחום הליגלטק איננו טרנד חולף, אלא תחום בתולי בתהליכי נביטה והתפתחות שעם הזמן יהפוך יותר ויותר רלוונטי וממשי. "כאומת הסטארטאפ" מצד אחד, "וכאומת עורכי הדין" מצד שני,  טבעי שפתרונות טכנולוגיים ואוטומטיים יהפכו לחלק אינטגרלי מעבודתו של עורך הדין בעתיד הקרוב.

המטרה של Tech&Law Israel ושל הכנס, סיכם עו״ד פישר, היא לבנות קהילה. קהילת ליגלטק גדולה וחזקה תוכל לייצר את הסינרגיה בין עולמות הטכנולוגיה והמשפט ובכך להיטיב עם העומדים בשני צדי המתרס. הנוכחות המרשימה כאן היום, אמר, היא ההוכחה שהקהילה הזו חיה ובועטת.

Israel's 2nd legal tech conference
״המטרה העיקרית היא יצירת קהילה״. עו״ד זהר פישר.

את המיקרופון העביר עו״ד פישר לעידו גולדברג, ראש תחום הליגלטק במשרד Robus. עידו עמד בשנה וחצי האחרונות בראש פלטפורמת Tech&Law Israel והוביל את פעילות הפלטפורמה והקהילה מימיה הראשונים. בתחילת הדרך, סיפר, התעוררה ההבנה שתחום הליגלטק מכה גלים ברחבי העולם דובר האנגלית ובאירופה, בעוד שישראל נמצאת הרחק מאחור – גם בהיבט כמות הסטארטאפים מהתחום שיוצאים מישראל, וגם בהיבט ההטמעה של פתרונות טכנולוגים מכל הסוגים בפירמות עוה״ד בארץ. המטרה שעמדה, ועודנה עומדת, בבסיס ההחלטה להקים את Tech&Law היא לייצר קהילת ליגלטק ישראלית חזקה, שתדע לחבר יחדיו את האנשים שיצעידו את השוק המשפטי בישראל אל העתיד.

הצעד הראשון, אמר, היה להתחיל ללמוד. במשך חודשים בוצע תהליך ארוך של למידה והשלמת הפערים מול הידע שהיה קיים אותו זמן בקהילות ליגלטק ברחבי העולם. ברגע שהרגיש שמספיק ידע נצבר, סיפר, עלה לאוויר אתר התוכן הראשון בעברית בתחום הליגלטק (בו הינכם קוראים שורות אלה). תהליך הלמידה כלל גם יציאה לשטח, כשבמשך חודשים קיימו נציגי Tech&Law Israel פגישות עם יזמי ליגלטק וחברות טכנולוגיה המציעות פתרונות שונים לשוק המשפטי, ובכך הרחיבו את ההיכרות עם סצנת הליגל-טק בישראל. בשלב זה הציג עידו את מאגר הליגלטק החדש של Tech&Law ישראל, שמטרתו להוות בכל רגע נתון רשימה מעודכנת של חברות הליגלטק הפעילות בישראל (וזהו המקום להגיד שוב – חושבים שאתם צריכים להופיע בו? צרו איתנו קשר).

״גאים להיות ה-Go-To-Guys לתחום הליגלטק בישראל״. עידו גולדברג.

בשלב מסוים, סיפר עידו, הבנו שבכדי לקדם את התחום בישראל יש צורך ביצירת קהילה. יצירת 'גשר' בין אנשי המשפט ואנשי הטכנולוגיה שיצור יוזמות חדשות, הזדמנויות מעניינות וקדמה אמיתית בשוק המקומי. כך נולדה לה קהילת הליגלטק הראשונה בישראל שנפגשה לראשונה בחודש ספטמבר 2016 באירוע הליגלטק הראשון אי פעם בישראל. עשרות המשתתפים במיטאפ שנערך היו הסנונית הראשונה וחלוצי הקהילה של התחום היום בישראל.

בכדי לבנות קהילה ישראלית חזקה שתהא מחוברת לתחום בעולם, החלו ב-Tech&Law לבנות וליצור קשרים עם קהילות וארגוני ליגלטק מכל העולם. אחרי מספר חודשים וכמה עשרות שיחות סקייפ, נוצרו קשרי ידידות ועבודה עם כמה מהדמויות הבולטות בתחום הליגלטק באירופה, ארה״ב ואוסטרליה. קשרים אלו הובילו להשתתפותה של Tech&Law Israel בשני כנסי ליגלטק בינלאומיים בחודשים האחרונים.

בחודש מאי השנה השתתף והרצה עידו בכנס בינלאומי לחדשנות משפטית שנערך בסופיה, בולגריה. בחודש יוני השתתף בכנס הראשון של ארגון הליגלטק האירופי (ELTA) ובישיבה המצומצמת של שגרירי הארגון ברחבי אירופה. נציג Tech&Law היה הנציג הישראלי היחיד בכנס שבו השתתפו מאות נציגים ממעל 20 מדינות אירופיות. שיתוף הפעולה הראשון בין הארגונים לא איחר לבוא, ו-ELTA הצטרפה כשותפה לקיום כנס הליגלטק השני של ישראל, עדכן עידו.

הכנס הראשון של ארגון הליגלטק האירופי בחודש שעבר בהשתתפות נציג Tech&Law Israel.

כיום, סיכם עידו, Tech&Law Israel גאה להיות מוקד הידע הראשון לתחום הליגל-טק בישראל. הפלטפורמה מסייעת כבר היום לסטארטאפים מהתחום בהגשמת משימותיהם ואף מייעצת למשרדי עו״ד בישראל באשר לדרך הנכונה לשלב את השימוש בטכנולוגיה בעבודת הפירמה. עידו סיים בהבטחה להפתעות וחדשות מעניינות מבית Tech&Law Israel בעתיד הקרוב.    

את זכות הדיבור העביר עידו לרו״ח חיים סקאל, מנכ״ל ביסטק טכנולוגיות, אחת מהשותפות של Tech&Law Israel בקיום הכנס ובכלל. ביסטק הינה אחת מהחברות הראשונות בישראל המציעה פתרונות מתקדמים של גילוי מסמכים אלקטרוני. בניגוד לדרך המסורתית בה מתקיים תהליך גילוי המסמכים, סיפר חיים, הכלים הטכנולוגים המתקדמים הקיימים בעולם שאותם מציעה ביסטק בישראל, מאפשרים לייעל ולשפר את התהליך עשרות מונים.

במקום לבזבז שעות אדם אינסופיות, בטביעה בהררי מסמכים, תוכנות E-Discovery (השם הלועזי לגילוי מסמכים אלקטרוני) מבצעות את המשימה בצורה מהירה ויעילה בהרבה. למתעניינים, מומלץ להעיף מבט במצגת קצרה של החברה.

״הטכנולוגיה השתנתה מאוד, אך הדרך בה אנחנו מלמדים משפטים נשארה כמעט זהה״

הדובר הראשון בחלק העיוני של הכנס היה מר. מייק סימס (Mike Sims), נשיא BARBRI, החברה האמריקאית הגדולה ביותר בתחום ההכנה לבחינות הלשכה. מר. סימס, שעשה את כל הדרך הארוכה מדאלאס, טקסס, סיפר כיצד השפיעה בצורה דרמטית הטכנולוגיה על תחום העיסוק של BARBRI בעשרות השנים לקיומה. בעוד שעד לפני מספר עשורים כלל הידע המשפטי היה מרוכז בספרים עבי-כרס, כיום חברות כמו LexisNexis מנגישות את כל המידע הנחוץ בצורה אלקטרונית דרך הרשת.

עם זאת, המשיך, הדרך בה לומדים סטודנטים למשפטים כמעט ולא השתנתה. על אף שהדרך בה אנחנו ניגשים למידע ביום יום השתנתה ללא היכר, ומשתנה כל הזמן, סטודנט למשפטים לומד היום בדרך דומה מאד לזו של סטודנט לפני חמישים שנה.   

זו הסיבה, הסביר, ש-BARBRI השקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים בהנגשת הלמידה לסטודנט האמריקאי. במקום למידה מסורתית עברו בחברה למודלים חדשניים יותר, המשלבים למידה מקוונת עם תרגולים מתקדמים הדורשים מהסטודנט למידה אקטיבית. בדרך זו, הסביר מייק, הסטודנטים לומדים בצורה מהירה יותר ויעילה יותר שאף מכינה אותם בצורה טובה יותר לחיים המקצועיים של אחרי הבחינה.

רוב העבודה של עורך הדין, סיכם, היא כתיבה. המטרה שלנו היא להעביר את הסיפור של הלקוח בצורה המוחשית והמשכנעת ביותר ובכך לסייע לו לנצח. גל האוטומציה שאנחנו מתחילים לחזות בו  היום בעולם המשפטי יפנה לעורכי הדין יותר זמן להשקיע בדיוק בכך, במקום במשימות טכניות.

נשיא BARBRI, מייק סימס.

״לגרום לכך שהידע הנכון יהיה מצוי בידי האנשים הנכונים בזמן ובמקום הנכון כדי שיוכלו לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר״

אחרי מייק, עלתה לבמה עוה״ד אתי דדיאשוילי, מנהלת הידע במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. אתי היא אחת הראשונות בישראל לכהן בתפקיד זה במשרד עו״ד גדול בישראל, ועל כך, בין היתר, סיפרה לאורחים.

ראשית, אמרה, אין כל ספק שישראל נמצאת בפיגור ביחס לעולם בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיות משפטיות. משרדי עו״ד במקומות אחרים בעולם, בעיקר בארה״ב ובאירופה, הבינו כבר לפני שנים את הכוח שהשימוש בטכנולוגיה מעניק להם ועל כן התחום פורח במקומות אלו בשנים האחרונות.

הקושי להסביר מדוע ישראל מפגרת כך מאחור מתעצם כשאנו מביאים בחשבון את העובדה שישראל היא לא רק מעצמת הייטק עולמית, אלא גם, כאמור, המדינה המובילה בעולם ביחס עו״ד-אוכלוסייה. העובדה הזו מעידה על שוק משפטי תחרותי מאד ונראה אך סביר שתחרות שכזו תתמרץ את המשרדים הישראלים לחפש דרכים נוספות להיות תחרותיים יותר ויעילים יותר. עם זאת, זהו עדיין לא המצב.

יש לכך סיבות רבות אפשריות כמובן, הוסיפה, אך אולי העיקרית שבהן היא שטרם חזינו בעלייתן של חברות מתחרות המציעות שירותים משפטיים ללקוח הישראלי במחיר זול משמעותית מזה של עוה״ד. בעוד שבארה״ב חברות כמו LegalZoom מציעות כבר שנים שירותים משפטיים בזול ודרך רשת האינטרנט, בישראל התחום עדיין שייך כולו למשרדי עוה״ד. חברות שכאלו הן ללא ספק אחד הזרזים המשמעותיים להגברת הביקוש לטכנולוגיה מצד פירמות עו״ד בארה״ב.

״ניהול ידע נכון היום יעזור בהטמעת טכנולוגיה בעתיד״. עו״ד אתי דדיאשוילי.

עולם ניהול הידע במשרדי עו״ד, הוסיפה אתי, משיק במקרים רבים לתחום הטכנולוגיות המשפטיות שכן כלים טכנולוגים מתקדמים יכולים לשפר מאד את ניהול הידע בארגון. גם בתחום ניהול הידע בפירמות עריכת דין ישראל מפגרת הרחק מאחור, ולמעשה כדיסציפלינה מוגדרת הוא כמעט ואינו קיים בישראל. הבעיה העיקרית בדרך בה פירמות מנהלות (או לא מנהלות) את הידע שלהן כיום הוא הצפת המידע. ב-2010 העריך יו״ר גוגל, אריק שמידט, שמשחר האנושות ועד שנת 2003 נוצרו בעולם כ-5 אקסה-בייט של מידע. עם זאת, הוסיף, כמות שווה לכך מיוצרת נכון להיום כל יומיים.

גם בפירמות כמויות המידע גדלות באופן אקספוננצילי, ועבור עוה״ד שנדרש לזקק את המידע הספציפי הדרוש לו, זהו אתגר משמעותי. כאן, אמרה אתי, נכנס המקום של ניהול הידע. המטרה היא להנגיש למשתמש את הידע הרלוונטי לו. תהליכים נכונים של ניהול ידע מייעלים את העבודה בפירמה ומשפרים את התוצר הסופי.

תחום ניהול הידע קשור קשר הדוק, כאמור, בעולם הטכנולוגיות המשפטיות. כלים טכנולוגים מתקדמים מקלים היום על התמודדות עם הררי המידע, ועושים זאת בהצלחה במשרדי עו״ד מסביב לגלובוס. בחלק מהפקולטות המובילות בעולם למשפטים אף החלו לשלב קורסים בשימוש בטכנולוגיות אלו בכדי לסייע לסטודנטים להשתלב בצורה טובה יותר בשוק העבודה ביום שאחרי התואר.

כנציגה היחידה ממשרד עו״ד גדול בין הדוברים באירוע, הוסיפה אתי מספר דגשים ליזמים בקהל שמבקשים למכור פתרונות טכנולוגים לעורכי דין. ראשית, טענה, לא מספיק לבוא עם רעיון טוב – זוהי רק תחילת הדרך. עורכי דין הם אנשים אנליטיים וככאלו יש להדגים להם בדיוק מהו הערך הגלום בטכנולוגיה המוצעת. בנוסף, אמרה, יש לזכור שעריכת דין הוא מקצוע עם תתי-תחומים רבים. טכנולוגיה שתתאים לעורך דין מתחום הליטיגציה לא בהכרח תוכל לסייע לעורך דין מתחום הנדל״ן, לדוגמה. על כן יש להבין בדיוק מיהו קהל היעד ולכוון אליו באופן ספציפי. לבסוף, אמרה, חשוב להתמקד בסוגית החזר ההשקעה (ROI). פתרונות טכנולוגים נוטים להיות, לעיתים, יקרים, ועל כן חשוב להסביר כיצד הטכנולוגיה תחזיר את ההשקעה על עצמה ותוך כמה זמן זה יקרה.

לבסוף, סיכמה אתי לעורכי הדין בקהל, העובדה שלא תקנו מחר בבוקר עשרות פתרונות טכנולוגים ותתחילו להשתמש בהם לא אומר שאינכם צריכים להתחיל להיערך החל מהיום. ניהול ידע נכון היום, יקל מאד על הטמעת פתרונות טכנולוגים מתקדמים בעתיד, כשאלו יהיו זמינים יותר וזולים יותר.

טכנולוגיה משפטית או חדשנות משפטית?

אחרון לאחוז במיקרופון היה מר. זאק אברמוביץ׳, אחד מכתבי הליגלטק הבולטים ביותר בשנים האחרונות בעולם ויזם בעצמו. זאק סיפר כיצד בעקבות התכתבויות אינסופיות עם אחד מחבריו הטובים עלה במוחו הרעיון לייצר מערכת שתוטמע באתרי תוכן מובילים ותאפשר לקוראיו להיות ״זבוב על הקיר״ בשיחות מעניינות בין דמויות מוכרות. כך נולדה ReplyAll. בניגוד למבנה המוכר של ראיונות המפורסמים תדיר באתרי תוכן שונים, ReplyAll מאפשרת לגולשים לעקוב אחרי שיחה בין שתי דמויות או יותר תוך כדי שהשיחה ביניהם מתקדמת.

כשהמערכת עלתה לאוויר והחלה לפעול באתר Above The Law, סיפר, הוא החל לארח לשיחות אישים שונים מתחומים מגוונים. בשלב מסוים, כאדם שמתעניין בטכנולוגיה וכעו״ד בהכשרתו, החל לראיין דמויות מעולם הליגלטק. כך, אט אט, התעמק בנושא והחל לראיין את המנכ״לים, המשקיעים, והאישים הבולטים ביותר בתחום. בשנים שחלפו מאז מיצב את מעמדו כאחד מכתבי הליגלטק הבולטים בעולם.

״לפעמים כל מה שצריך זו רק חדשנות״. זאק אברמוביץ׳.

השאלה שביקש זאק להעלות היא מהו ההבדל בין טכנולוגיה משפטית וחדשנות משפטית? את ההבדל בין טכנולוגיה וחדשנות הסביר באמצעות דוגמה מעולם החינוך. בעוד שטכנולוגיה היא, למשל, הכנסה לשימוש של אייפדים ולוחות חכמים לכיתות הלימוד, חדשנות יכולה להיות מדיניות בה תלמידי בית הספר מנקים את השירותים בעצמם. מדוע זו חדשנות? מכיוון שמדובר בדרך פעולה חדשה שבכוחה לשפר את תפקודו של בית הספר. בתי ספר שניסו זאת גילו השפעות חיוביות על התלמידים, והשיגו זאת באמצעות אמצעים שעמדו לרשותם עוד לפני כן.

זהו בדיוק ההבדל, הסביר, בין טכנולוגיה משפטית וחדשנות משפטית. הטכנולוגיה שזמינה לנו כבר היום היא מתקדמת בצורה בלתי רגילה, אך מה שיש לנו בחסר, טען, היא חדשנות. כדוגמה לחדשנות משפטית הזכיר זאק בין היתר את Rimon, משרד עו״ד אמריקאי מצליח הפועל בצורה כמעט וירטואלית לחלוטין. יתרה מזו, המשרד שינה לחלוטין את המבנה הארגוני המקובל במשרדי עו״ד, את שיטות החיוב ואת שיטת העבודה מול הלקוחות. דוגמה נוספת היא eScribers, חברת תמלול משפטי שמספקת שירותי תמלול איכותיים בשבריר מהמחיר שהיה נהוג לפניה. eScribers מצליחה להציע מחירים נמוכים מאד מכיוון שהחליפה את המתמללים היקרים שהיו פועלים בתוך המשפט במכשיר הקלטה פשוט, בו הם משתמשים מאוחר יותר בכדי לייצר את התמלול הסופי. דוגמאות נוספות הן axiom, ׳משרד׳ עו״ד חדשני המספק שירותים משפטיים מונעים באמצעות טכנולוגיה לחברות מסחריות, ו-Ruby Receptionists, חברה אמריקאית שהחליפה את המזכירות במשרדים רבים בשירות וירטואלי שמבצע את אותה העבודה במחיר נמוך יותר ובלי הטעויות האנושיות.

לסיכום, אמר, הטכנולוגיה המשפטית היא דבר נהדר ואין כל ספק שהיא תמשיך לצמוח. עם זאת, לכולנו יש כבר היום טכנולוגיות מתקדמות מאד ממש בקצה האצבעות. מה שדרוש לנו, ומה שיכול לסייע לכם מחר בבוקר, הוא מחשבה על חדשנות. נסו לראות כיצד אתם יכולים לשנות את דרכי העבודה המסורתיות שלכם בהתאם לצרכים המשתנים של הלקוחות. לפעמים קצת חדשנות תעזור הרבה יותר מהמון טכנולוגיה.

תודה!

לסיום, רצינו להגיד תודה. תודה לכל השותפים שלנו לארגון הכנס ובעיקר תודה רבה לכם. המשיכו לעקוב אחרינו ולהסתייע בנו - ניפגש בכנס הבא!

לאלבום התמונות המלא מהאירוע בקרו בעמוד הפייסבוק שלנו, כאן